|
|
Page:2
פתח דבר התדעו מנין נחלתי את ספרי ? מסבתי , ילידת זכרון יעקב , . 1888 אצל אישה מרשימה זו , זקנה זעירה , זקופת קומה ועצמאית עד יום מותה כשהייתה בת למעלה מתשעים , עבר חלק ניכר מילדותי . סבתא מרים אהרנסון דיברה עברית נפלאה , מתובלת בפסוקים מן התנ " ך ומן המקורות , בשפה צלולה ובמבטא ייחודי מודגש , אשר כמוהו שמעתי לאחר מותה מפי זקני המושבות שחקרתי . למרות שלמדה 'רשמית ' שמונה שנים בלבד בבית הספר העממי של מושבה קטנה בשולי הממלכה התורכית העות ' מאנית , שלטה סבתי גם באנגלית ובצרפתית , ביידיש ובערבית , התעניינה בכל תחומי החיים וגילתה פתיחות רבה . בהביטי לאחור אני יודע כי סבתי הייתה בעבורי לא רק קשר אנושי תרבותי אלא גם גשר ממשי ועכשווי לחייס הרחוקים במושבות . גשר זה נמתח אל הבית והמשק המשפחתי בזכרון שסבתא ניהלה ביד רמה במשך כשלושים שנות אלמנותה . וכך נחרתו לעד בחושיו של ילד תמונות ממושבה לעת קיץ : קול גלגלי עגלה המשכימה לבציר , טעם ענבים טריים ו ' סברסים ' שנקטפו זה עתה , רחצת גוף בסבון כביסה גס , ליטוף 'בריזה ' העולה מהים אל אדן חלון ישיבה , רחש בעלי חיים בחצר ורשרוש וילון חרוזי במבוק , ריחות של גללים , של זיעה ושל תירוש ... לימים נעשיתי לאיש אקדמיה 'רציני , ' חוקר ראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל . אבל עבודתי לא הסתמכה רק על ניתוח ביקורתי של מקורות , מגוונים ומעניינים ככל שיהיו , או על שיטות משוות ותיאוריות כלליות . כגאוגרף היסטורי הרביתי לסייר בשטח , במיוחד ביישובים שהיו במרכז עיסוקי המקצועיים . חזרתי וביקרתי לא רק בזכרון יעקב של משפחתי וילדותי אלא בכל מושבות העלייה הראשונה , שאת נופיהן ואת אנשיהן למדתי להכיר ולהוקיר . הופתעתי להיווכח - הפתעה נמשכת , שממנה אני נהנה מחדש בכל ביקור - שעדיין קיימות במושבות הללו פיסות מציאות רחוקה של חלוציות וציונות , של חום ותום , סוד וקסם , המשלבים עבר והווה . ספר הסיורים המונח לפניכם , שנכתב לציון מאה ועשרים שנות התיישבות , הוא פרי חלומי משכבר לחרוג מפרסומים מדעיים ' כבדים ' ולקרב מציאות זאת אל הקהל הרחב . האומנם הצלחתי בכך ? האם אפשר להעלות משרידי העבר שנותרו בנוף ההווה את ההוויה הרחוקה ההיא , בת מאה ועשרים השנים ? האומנם תחושו , המטיילים במושבות הראשונות , את הקולות והניחוחות של ארץ ישראל הישנה ?
|
|