sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

האלימה . ג'ין שארפ מונה בעבודתו חמש התפתחויות אפשריות של המצב הקיים - החל מהידרדרות לכיוון של דיכוי צבאי מלא , כולל טרנספר וטיפוח , וכלה בתהליך של הידברות והסכמה . אף כי לא הסתכן בניבוי ישיר אילו מהאופציות תתממש , מזכיר פרופ' שארפ , שעל מנת להגיע לפתרון הסכסוך חייבים שני הצדדים "להקריב" כמה מן התפיסות הבסיסיות המסורתיות שלהם . פרופ' אליהוא כי'ץ וחנה לוינםון ממכון גוטמן למחקר חברתי שימושי , מנתחים בהרחבה את דפוסי דעת הקהל בישראל . השינוי המשמעותי בדפוסים אלו , לדבריהם , חל בעקבות מלחמת יום הכיפורים , כאשר היתרון היחסי שהיה קודם לכן לעמדות "שמאליות" - התאזן לסדר גודל זהה למדי לזה של עמדות ימניות ( זה השינוי שהוביל גם למהפך הפוליטי ב . ( 1977 האינתיפאדה , לעומת זאת , לא חוללה שינוי מעין זה בדפוסים הבסיסיים של דעת הקהל הישראלי . הם מצביעים בכל זאת על השפעת האינתיפאדה , שצמצמה את הפער הקיים בדרך כלל בין מצב הרוח ה"פרטי" של האזרח לבין הערכתו את המצב הכללי במדינה . לפחות בחודשים הראשונים של האינתיפאדה היו שני המרכיבים הללו - ה"פרטי" וה"כללי" - במיתאם גבוה . כיום , שוב חוזר המרחק הקיים בין שני מרכיבים אלו של מצב הרוח של האזרח הישראלי , אם כי במצב הרוח האישי יש שינוי הדרגתי לרעה . המחברים מציינים את רמתה הגבוהה בדרך כלל של התקשורת הישראלית , ומזכירים שתפקידה של התקשורת איננו בתיאור הנורמה , כי אם בתיאור החריגה או הסטיה מן הנורמה , על מנת לעודד את יישום הנורמה . העובדה שהתקשורת בישראל מואשמת לאחרונה לעתים תכופות כל כך כ"תקשורת עוינת" נובעת , לדבריהם , מעצם העובדה שחריגה מהנורמה היא ממאפייני התקופה הנוכחית . ד"ר אילה מלאך-פיינס מציגה בקובץ זה סקר עמדות משולב , שכלל חמש קבוצות : ישראלים בשני יישובי ספר - אחד "ימני" ואחד "שמאלני ; " קבוצת דתיים לאומניים ( על פי הגדרתם ;( ערבים ישראליים ; וקבוצת קצינים מצה"ל . ד"ר מלאך-פיינס גילתה סימני שחיקה ועייפות מן המצב הנוכחי בעיקר בקרב הישראלים ה"שמאלניים . " שתי הקבוצות הפחות "שחוקות" מהאינתיפאדה הינם הערבים והיהודים הדתיים . אלו , ככל הנראה , חשים אף מחוזקים יותר כתוצאה מהאינתיפאדה . ד"ר פיינס מדגישה בעבודתה שהאינתיפאדה הבליטה הבדלים ממשיים בין הקבוצות הללו . לדבריה , אין אפשרות לדבר על השפעה כוללת של האינתיפאדה , מבלי להתייחס באופן דיפרנציאלי לכל אחת מקבוצות אוכלוסיה אלו . נתונים מאלפים ביותר על שיעורי פשיעה ועבריינות ( בתחומי הקו הירוק , שאינם מתייחסים כלל לפעולות האינתיפאדה ) מביא פרופ' שמחה לנדאו , מהחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית , ירושלים . על פי נתונים אלו ,

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help