|
|
Page:9
של האנושות בעוד הנוירוזה היא אחת מקללותיה , חבל יהיה אם הן לא תובדלנה בצורה ברורה יותר זו מזו . למרות שחלק מהאנשים היצירתיים נדחפים אולי לעסוק בעיסוק האמנותי המסויים שלהם על ידי נוירוזה או מצב התחלי של פסיכוזה , נראה שלא כל היוצרים מונעים ליצירה בדרך זו . אין גם הכרח להניח שהדחף היצירתי הוא תולדה ישירה של הדחפים הפרימיטיביים יותר של מין ותוקפנות . ייתכן שהיצירתיות קשורה למה שניתן לכנות בשם "הדינאמיקה של הנורמאליות" יותר מאשר לפסיכופתולוגיה ; וייתכן שאחת מנקודות התורפה של החשיבה הפסיכואנליטית בת זמננו היא קוצר ידה להבחין הבחנה מספקת בין הנורמלי לנוירוטי בהקשר זה כמו גם בהקשרים אחרים . העדות ; . 1 פרנק בארון , "הפסיכולוגיה של היצירתיות" בגיוון חדש ג 6 סיגולוגיה ( לונדון : הולט , ריינהרט / וינסטון , , ( 1965 ע' . 2 . 3 ליונל טרילינג , 0 " ר 1 יד : בתוך ומעבר לתרבות" במעכי לתרבות ( לונדון : סקר / וארבורג , . 3 . 92 "a , ( 1966 ק . ר . אייסלר , "לא 1 נרד 1 דה וינצ'י ; הערות םסיכואנאליטיות בדבר החידה" ( לונדון : הוצואת ה 1 גארת והמכון לםסיכואנליזה , . ( 1962
|
|
|