|
|
Page:13
1 . 6 מיבחר המקורות לספר זה היא הנותנת , שאף מטרת החיבור הזה שונה מקודמותיה . אין זה עוד ספר ב"תולדות החינוך" ולא עוד אסופה של מאמרי חז"ל , אלא ספר חינוך וספר על חינוך בתקופה מסויימת . הספר מתוכנן על פי כמה נושאים ונושאי מישנה רלוואנטיים ומקובלים במחקר החינוך בימינו . במיסגרת התוכנית ניתנת קדימות הדיבור לחכמינו , המתבטאים על מיכלול הבעיות והפיתרונות החינוכיים בכל הצורות הספרותיות , ההסטוריות ששלטו אז . יותר מחמש מאות מאמרים ודרשות , פיתגמים ומשלים , מעשים ואגדות , הלכות ועצות — הם תשתית החיבור . מיספר זה נשמע ונראה גדול , אבל באמת הוא מצומצם מאוד ביחס לכמות האדירה של דבריהם על כל היבטי החינוך בדורותיהם . מכאן — המשימה הראשונה של המחקר . המיבחר . הכניסה אל המקורות , שהבאנו בספר זה , היא דרך "ספר האגדה" שבעריכת ביאליק ורבניצקי . חזרנו ובדקנו בכל ספרות חז"ל את המובאות ששאבנו מספר האגדה . את חלקם תירגמנו אחרת , או השלמנו , או שיכתבנו במיקצת — לפי מגמתנו . כך עשינו גם למאות המובאות ששאבנו ישר מן המקורות . לפעמים בחרנו את הגירסה הנראית לנו ביותר , ולפעמים יצרנו "גירסה משולבת" משתיים שלוש גירסות שונות . לעיתים קרובות 1 . 5 הגישה למקורות כל מחברי ספרים על נושא כלשהו בתקופת חז"ל ( אמונות וריעות , תרבות ודת , לשון וסיגנון , חברה והיסטוריה , שיטות יצירה , איסוף ועריכה , חינוך וכיוצא באלה ) נזקקים לאותם המקורות הספרותיים . הכול חייבים לסרוק את שדות היצירה של חז"ל כדי לאתר בהם פרטים לעניינם,- לנתח , לפרש , להכליל ולהגיע למסקנה "מדעית" באשר לדיעה , לעמדה , לתפיסה , לגישה , להתנהגות של חז"ל בעניין הנדון . בפני החוקר עומדות איפוא המשימות הבסיסיות : לבחור מקורות על פי תבחין המותאם לנושא המחקר ולמטרתו . למיין את המקורות , לבדוק 0 s 77 /< על סמך גירסות שונות בספרים שונים ובזמנים שונים ; ולארגן אותם על פי תוכנית מסויימת . לערוך את המקורות במובאות או כהערות , המשמשות לו אסמכתה להוכחת הנחותיו . בהתאם למטרות המחקר — להשוות את המקורות הללו עם ידיעות היסטוריות ספרותיות אחרות , קדומות או מאוחרות . מטרות המחקר והחיבור מכתיבות את המידה , את הסדר ואת ההדגשה של המשימות הבסיסיות האלה . בתחום החינוך של חז"ל נראה , שלא הרי מטרתם של ביאליק ורבניצקי , או של אליעזר זוסמן סופר , כהרי מטרתם של אסף או של שרפשטיין : ספריהם של מוריס , דרייזין , אברבך , אבנר , טשרנא — שונים זה מזה כמעט בכל ההיבטים , למרות קירבת הכותרות שיש לספריהם . מטרת חיבורו הגדול של אורבך מכתיבה לו גישה שונה אל המקורות ושיטת שיבוץ אחרת . ודאי ששונה מטרת האנציקלופדיה החינוכית מכל המטרות הנ"ל . כשוני המטרות — כך שוני הגישה , השיטה והעיצוב של החומר המקורי בכל חיבור .
|
|