|
|
Page:11
1 . 3 אין לחז"ל תיאוריה חינוכית שיטתית הפידאגוגיה של חז"ל אינה מדע במובן המודרני . דברי חז"ל בנושאי חינוך ובנושאי לימוד הם בעלי אופי אקלקטי . החומר שלהם מפוזר ברוב מסכתות התלמודים ובבל ספרי המידרש והאגדה . הדברים נאמרים במרוצת מאות שנים בארץ ישראל , בבבל ובארצות סמוכות . 1 . 2 הרצף הספרותי נעוץ ברעיון המסורת אדם מודרני , החי במושגים של "זרמים" ו '' אסכולות" בספרות ובאמנות , בחברה ובמדע , המתחלפים בקצב של ארבע שש פעמים בבל מאה שנים , נדרש להסתגל לחשיבה בפרספקטיבה כמעט סטאטית של תופעות כמו תרבות , ספרות , לשון , חינוך , חברה וכדומה , הנמדדות בסדר גודל של עשרות דורות ושל מאות שנים . בפרספקטיבה כזאת קשה לדבר בםרטים על תהליכים ועל זרמים . הנטייה היא לצרף דברים של הילל ושמאי עם דברים של רבן יוחנן בן זכאי ועם דברים של רבי יהודה הנשיא , באולר נאמרו באותם התנאים וכאילו באו ממקור סמכותי אחד , כדי להשיג אותה המטרה . דברים של רב אשי ורבינא , שהם "סוף הוראה" בבבל רצופים לדברים של ר' יוחנן וריש לקיש בארץ ישראל ; והללו נשמעים כהמשך לדברי רבי עקיבה ואלישע בן אבוייה , כאילו היו גם דבריהם המשך ישיר לדברי שמעון הצדיק משיירי כנסת הגדולה . ביחד "מסתכמת" אצל החוקר מסקנה מסויימת ומוכללת של ערך רוחני חינוכי כלשהו , של השקפה חינוכית , של מינהג לימודי או של פעולה דידאקטית . באמת יש מידה סבירה של הצדקה לתפיסה זו : ק ודם בול — המטבע "חז"ל" המשמש את עמנו עד היום , מזהה מאות חכמים בתקופה ארוכה של כמעט אלף שנה . די שמשכיל יהודי יאמר '' חז"ל אמרו" ובבר אין הוא מחוייב לפרט את התאריך , המקום והנסיבות של אותו המקור . עובדה היא , שכל אחת מחטיבות היצירה המצויות בידינו תחת הכותרת "תורה שבעל פה" נוצרה במשך מאות שנים ובפיזור גדול . והנה בפעם אחת , בדור אחד , רוכזה , נערכה ונחתמה על ידי אישים בודדים או על ידי חבורה קטנה של חכמים . מאז התחילו הדורות הבאים להתייחס אל החטיבות החתומות האלה כאל חטיבות מונוליטיות מבחינת הרוח , התרבות , ההלכה וגם החינוך . יצירת הרוח של עמנו כאילו נותקה מן הזמן ומן התנאים הספציפיים ונארזה בפעם אחת ב '' אריזה אידיולוגית" שייצגה את כלל האומה מכאן ואילך , בהשקפת עולם ובהתנהגות מוסרית . הרי חז"ל בעצמם קבעו בתוקף ובסמכותיות , שתורה שבכתב ותורה שבעל פה — שתיהן ניתנו מסיני . המקורות משמשים עדות למיבנה חברתי קיים , פחות מאשר ללבטים ומאבקים בין הנאמנות לאידיאלים לבין המציאות הקשה , וגם למאבקים פנימיים על קביעת עדיפויות בסולם הערכים השונים . " ( חז"ל - פרקי אמונות וריעות , עי . ( 568 במלוא האזהרה או העצה הזאת לא עמדו החוקרים , ונראה לנו שגם "המזהיר" עצמו בכלל זה .
|
|