|
|
Page:7
מבוא מאת : מיכאל מיידן ואברהם יסעור התיאוריה הביקורתית של החברה והתרבות בראשית שנות השלושים , חברו יחד קבוצה של אינטלקטואלים צעירים , מרביתם ממוצא יהודי , במטרה להקדיש את עצמם לחקר החברה והתרבות . פעילותם התרכזה מסביב ל"מכון לחקר חברתי" שליד אוניברסיטת פרנקפורט . הם נודעו בכינוי "האסכולה מפרנקפורט , " למרות שחלק גדול מפעילותם התקיימה בארה"ב , במהלך 20 שנות הגלות שהשלטון הנאצי כפה עליהם . מייסדי ה"אסכולה" הושפעו מהמארקסיזם ומהתנועה המהפכנית שסחפה חלק ניכר מהאינטלקטואלים הצעירים בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה , אך היו ערים למגבלות התיאורטיות של המארקםיזם . במקביל , הם הושפעו על ידי הזרמים הרעיוניים שרווחו בתקופתם בתחום הפילוסופיה ( ניאו קאנטיאניזם , הוסרל ותורתו , ( הפסיכולוגיה ( פרויד ותורת ה ^ " ש ^ ט ( " והאומנויות ( סוריאליזם ואקספרסיוניזם . ( מטרתם היתה התחדשות ההגות החברתית במסורת המארקסיסטית - דבר אשר חייב , להערכתם , הפריה הדדית בין הזרמים השונים במארקסיזם לבין הכיוונים החדשים במדעי החברה והרוח , והפניה של התיאוריה לאותם האפיקים של החיים החברתיים והתרבותיים שהוזנחו במידה רבה על ידי ההגות המארקסיסטית המסורתית ואשר לא הלמו את אופיה של החברה הקפיטליסטית המפותחת , המאוחרת . קיבצנו באסופה זו אך מעט מן המאמרים המייצגים של שניים מבכירי ההוגים שנודעו לאחר מכן כ"אסכולת פרנקפורט , " על אף השוני שביניהם , ואשר לעתים מכנים את כתביהם כתיאוריה ביקורתית . הם התלכדו סביב המכון למחקר חכרתי שהוקם בפרנקפורט ב , 1923 אשר יזם ועודד מחקרים
|
|
|