הקדמה

Page:8

פצצות אטום . יש לכם את אמריקה , יש לכם כסף ובתים יפים , יש לכם השכלה . מה אתם רוצים מאיתנו " ? השיחה נקטעת . צעיר זועם מגיח מאי שם , מקשיב לרגע ומהסה את האחרים . "מי אתה ? מה אתה עושה כאן ? תראה לי תעודות . הוא יהודי , אל תאמינו לו " . מתחיל ויכוח פנימי . האנשים נבלעים חזרה אל תוך הבתים . שם הם בוודאי יגמרו בניהם את החשבון . אני נזכר בדברי אלתרמן , שההיסטוריה נוצרת בבתי אנשים ובשווקים . לא במרכזי המפלגות או בשדות הקרב . בדרכי חזרה למכונית מישהו דוחף לי דף נייר מקומט . אני מציץ בו ומבחין שמדובר בכרוז . אני קורא בו : "הוי תושבינו כולכם , גברים ונשים . הוי ילדינו , הנה היהודים - אחי הקופים , רוצחי הנביאים , מוצצי הדם , מחרחרי המלחמות - רוצחים אתכם , שוללים מכם את החיים לאחר שגזלו את המולדת והבית . על כן הכריזו בפניהם אללא אכבר , אללה אכבר מהצבא שלהם , אללה אכבר מהמטוסים שלהם ומנשקם . קחו בחשבון , כאשר אתם נאבקים בהם לבקש אחת משתי הטובות : מות קדושים , או את הנצחון עליהם והבסתם ... אתה עמנו הפלסטיני , ברכת אללה והגנתו לך ! יחזקו אללה ויתן לך נצחון . המשך בסירובך ובמאבקך נגד שיטות הכיבוש , העושק , הגירוש , בתי הסוהר , העינויים , הגבלת הנסיעה , הפצת דברי תועבה ולכלוך , שחיתות ושוחד , התנהגות גרועה ומשפילה , מימים כבדים , חיי הסבל והפגיעה בכבוד ובבתי התפילה . " על החתום , תנועת ההתנגדות האסלאמית , היא חמאס . אנו מנסים להיחלץ מעזה , ללא הועיל . אבנים וצמיגים חוסמים את הדרך . מחפשים דרכים עוקפות בלא הצלחה . צעירים מבני המקום עוצרים אותנו . עזה אינה בשליטתנו . יוסי ואני למודי מלחמות . שנינו יוצאי יחידות קרביות ושנינו ידענו אש ואימה . אך במועקה מעין זו מעולם לא התנסנו . ג'יפ צבאי בליווי רכב משוריין מאתר אותנו . בג'יפ נוהג סגן צעיר , ממושקף ומתוח . "מה אתם עושים פה ? השתגעתם ? עליכם לעזוב מיד את השטח . סעו אחרי " ! אנו נוסעים באיטיות בעקבות המשוריין והג'יפ לכיוון מחסום ארז . בצדי הדרך פזורים הרבה כלי רכב צבאיים עם אנטנות וחיילים . מתכוננים לעוד ליל שימורים בעזה הסוערת . אנו בדרך חזרה לתל אביב . הלילה שחור כעורב . מראות היום חולפים בראשי . עזה אינה כתמול שלשום . היא אינה נענית לסגרים , למעצרים , ליד המכה ולאלה המונפת . נזכרתי בעזה שעבר זמנה . בעיר של שווקים הומים ותגרנים בקרנות רחוב , ובילדים העוטים על הנהגים כנחיל דבורים כדי להציע את מרכולתם . עזה של משוכות צבר , בתי קפה ומסעדות דגים . עזה שהצפינה את זעמה בחצר האחורית . חזרתי הביתה . אני עייף ונסוג לתוך תוכי . הטלפון מצלצל . יוסי מהעבר השני . הוא נשמע לי מודאג . דובר צה"ל מאשים אותו שבמהלך . הביקור בעזה הוא שילם כסף לכמה צעירים כדי שיבעירו צמיגים בפני המצלמה . במוצאי שבת טיפסה ההאשמה הזאת עד למהדורת

Previous page  |  Next page