|
|
Page:7
הקדמה שבת בבוקר , ועזה אינה נענית לכיבוש . ברחובות הרבה צעירים ונשים מצועפות , גלביות המסתיימות ברגליים יחפות ומכנסי ג'ינס הדוקים עם נעלי התעמלות . דגלי פלסטין זעירים תלויים על עמודי חשמל . הרחובות זרועים אבנים וצעקות . עזה מפויחת מעשן הצמיגים . האוויר ספוג בגז מדמיע . אנו באמצע קטטה שאין לה ראשית ואין לה סוף . בעזה חבויים הרבה זעם ולחישות מכאוב , הרבה משטמה , אצבעות מתקבצות לאגרוף ועיניים יוקדות . אני עם הצלם יוסי מולה . לפתע נוחת עלינו מטר אבנים . הרעש מחריש אוזניים . אנו מגיפים את חלונות הרכב וממהרים לכיוון החוף . לים כל זה אינו נוגע . הוא בשלו , ממשיך ללטף בגליו את החוף כאילו רוצה לומר , תעשו מה שאתם רוצים , אני לא בעסק . עצוב היום בעזה . האנשים מסוגרים בבתים , החנויות נעולות , הרחובות ריקים ממכוניות , העיר בשביתה כללית . מה עושים אשה יולדת או אדם הנוטה למות ? בפאתי שאטי מנשבות רוחות חמות . חייל משקיף עלינו מהעמדה הממוקמת על גג אחד הבתים . ברחבה שרידי מדורות ועגלות אשפה הפוכות . קצין בתוך ג'יפ צבאי משוחח עם חיילים שעונים על גדר אבנים . בפתחי אחד הבתים משחקות שתי ילדות . אני מברך אותן לשלום . שני גברים בגיל העמידה שומעים את הערבית שבפי וניגשים אלי במבטים חשדניים . הם מבחינים בתוויות "עתונות , " באנגלית ובערבית , המודבקות על שימשת המכונית , ופותחים בשיחה . הם מספרים לי על סגירת בתי הספר , על מעצרים המוניים בלילות , על מכות ועל החרמת מכוניות המשמשות את כוחות הבטחון לצורך כניסה לשכונות אלימות . לשיחה מצטרפים עוד אנשים , והיא גולשת לפסים פוליטיים . '' אנו רוצים מדינה משלנו . אנו רוצים לחיות איתכם בשלום . אש '' ף , לא אש '' ף , העיקר שתסתלקו מפה . אתם חזקים על חלשים . למה אתם פוחדים מאיתנול לכם יש
|
הוצאת אביבים בע"מ
|
|