|
|
Page:13
את הרגלי הבוקר של הפעוט , שאינו זקוק עוד לעזרת מבוגר . במכתבו הוא מצייר את הדברים , כמי שהפנים את ההרגלים ואת הערכים זה מכבר . בחלק השני של השיר מצייר הילד את עצמו והוא מגדירו כך : "וילד אחד חרוץ מאוד וחזק וגיבור . " זהו , כמובן , המופת של התקופה , דימוי עצמי אידיאלי של הילד . בהמשך השיר מקבלת תדמית זו משמעות נוספת , כי מימוש המודל הוא האב החייל . אותו אב , שהמכתב מופנה אליו , מצוין כ " אבא גיבור , שמהר ינצח ויחזור . " אבא הוא גדול , הוא מושא הערצה , איש חזק , חרוץ וגיבור . החלום של הילד הוא להיות כמו אבא . בציורו הוא ממחיש לאב כי אכן , גם אם הוא עדיין פעוט , כבר עכשיו הפנים את תכונותיו של האב ואת המודל הטוב והגברי של התקופה . מכתב לאבא / פניה ברגשטיין שלחתי לאבא מכתב גדול , כתבתי לאבא שלי על הכל , כמו שכותבים אצלנו בגן אבא ןבין את הכל מצץ . בראש מכתבי מציר תךנגל - סמן כי השכמתי לפני הכל . ועל ידו - מבךשת שנים , מגבת וברז עם מים , ושלחן וצלחת , ומפית מקנחת . אחר כך - שבך עם יונים , והרבה זרעונים . וגן ילךים , וגנת יךקות , וילד אחר חרוץ מאד , וחזק וגבוד - משקה בצנור . וישוב צירתי ספלים וצלחת , וספוג וסבון ומקלחת . ובסוף , ובסוף - אמא גדולה וילד לןטן כותבים מכתבים על / יד השלחן , אל אבא לוחם , אל אבא גבור . שמהר ינצח ויחזר . מיכאל דשא מתאר בשירו , אורית משחקת את אמא , ' מערכת יחסים בין בת לאמה . עשרת בתיו של השיר רצופים מסר דידקטי וחינוכי לפיו על הילד לציית ללא עוררין ולמלא אחר איסורים : ... " אך אסור לשים בפה / העיפרון
|
|