|
|
Page:12
לקביעת אוטונומית האדם וכבודו כיוצר חופשי ו"תכלית בפני עצמו" המהווה עבורו , לפי ניסוחו של ש . ה . ברגמן : "יורשו של אלוהים . " ש . ה . ברגמן רואה בקאנט ולא בשפינוזה את אבי המפנה האנתרופולוגי המתואר , שכן בהגותו של שפינוזה אין עדיין תורה מפורשת על מעמדו המיוחד של האדם במציאות ויש בה רק רמזים , אולם לי נראה , שרק המפנה שחל בהגותו של שפינוזה בהעמדתו את כל החקירה הפילוסופית על יסוד התבונה האנושית הריבונית , איפשר לקאנט להגיע לרדיקליזציה שאכן קיימת בשאלתו על מהות האדם . יתירה מזו : שפינוזה הוא , לדעתי , ההוגה המודרני הראשון שעיגן בהעמדה זו של התבונה האנושית את כל הבעיות והדילמות של הבנת האדם את עצמו . בעיות ודילמות אלה מעסיקות אותנו עד עצם היום הזה : מהו האדם בטבע ובעולם כולו ? כיצד ניתן להשתית על בסיס התבונה ולא על בסיס ההתגלות מוסר אוטונומי שיאפשר לפרט להגיע לחיי שלווה במדינה ליברלית המבוססת אף היא על חוק התבונה ? שפינוזה הינו גם ההוגה המודרני הראשון שהסיק מעמדה פילוסופית כנ"ל את רוב המסקנות העיוניות והמעשיות - אף הקיצוניות ביותר - לגבי התחומים והמסגרות הרלוונטיים לחיים האנושיים : החברה , המוסר , המדינה והדת , על כל ההשלכות ההרסניות הידועות של תפיסתו ביחס ליהדות ולהמשך קיומה ההיסטורי . נכון הוא , כפי שמציין ש . ה . ברגמן , ששפינוזה לא טיפל בבעיית האדם בגוף ראשון . לא היחיד הממשי , החי בנסיבות טבעיות , חברתיות והיסטוריות מסויימות הוא הוא נושא חקירתו , אלא האדם באשר הוא אדם . אולם , בעיית האדם בגוף ראשון לא נדונה אף אצל קאנט , ולמעשה , התוכנית הפילוסופית שניסח קאנט בארבע השאלות הנ"ל לא הוגשמה כלל בכתביו בתחום האנתרופולוגיה . גם אם ניתן להצביע על התגברות ההתעניינות בשאלת האדם בשיטות המטפיסיות הגדולות של האידיאליזם הגרמני , בייחוד אצל שלינג ופיכטה , הרי גם היא מתייחסת לכבודה של האנושות בכללותה ולא לפרט החי בנסיבות קונקרטיות ותוהה על עצמו ועל משמעות חייו . התמקדות השאלה האנתרופולוגית סביב שאלת היחיד והמעבר להגות פילוסופית שאינה מושתתת בהכרח על התיאולוגיה או המטפיסיקה , הופיעו דווקא בהגות התגובה לעיונים של האידיאליזם הגרמני . כוונתנו להוגים שהתחילו לשאול בשם ה"אני" הקיים בתנאים ממשיים מוגדרים . נקודת המוצא של ההתבוננות הפילוסופית הועברה בהגות זו לאדם החי בתור אני פרטי , ממשי , שדרכו בלבד ניתן לתפוס את העולם ( שלינג בתקופתו האחרונה , שופנהאואר , שטירנר , ניטשה , ( ליחיד השואל ישירות על זיקתו לאלוהים ( קירקגור , ( ולאדם בתור "האנחנו האנושי" כיסוד ההשגה והחיים החברתיים היהודיים של האדם באשר הוא ( פויירבך . ( בדרך זו חלה במהלך המאה ה 19 התהוותה של המחשבה האנתרופולוגית
|
|