sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:8

הרגישו , יהיה מפעל הגאולה המעשי נעדר חזון , חסר נשמה מחייה , מפעילה ומאחדת . ההקבלה והדמיון שהיו ברקעם החינוכי ובמקורות יניקתם ( יש לזכור מצד אחד כי א"ד גורדון , כשעלה לארץ-ישראל , עדיין ראה את עצמו כיהודי דתי " אורתודוכסי , " ומצד שני כי הראי"ה קוק גילה מידה ניכרת של פתיחות לזרמי המחשבה הפילוסופית ה"כללית '' החדשה שהשפיעה על צעירי ישראל בדורו , ( בזמן ובמניע לעלייתם לארץ ישראל , וגם באתגרי המציאות שעליה הגיבו , הם בולטים מאוד . אבל יש להודות כי דווקא על רקע זה בולט לא פחות ההבדל שהיה ביניהם . הראי"ה קוק עלה כרב חרדי , שבא לתפוס עמדת מנהיגות באותו ציבור שבני העלייה השנייה הגדירו בביקורת עויינת כ"יישוב ישן" והסתייגו מן ה"מחשכים" הדתיים הקנאיים , ה"ימי בינימיים" וה"גלותיים , " שאיפיינו אותו לדעתם , ואילו א"ד גורדון עלה כדי להצטרף דווקא אל אותה חבורה צעירה של מורדים אפיקורסים כדי לבנות את ארץ ישראל על ידי עבודה פיסית ועל ידי תרבות עבודה חילונית מודרנית . א"ד גורדון נשאר אמנם יהודי מאמין , אבל את אורח חייו הדתיים הלכתיים המיר באורחות החיים החלוציים , בחיי העבודה . הם שנעשו לו לחלופה של אורח החיים ההלכתי , שכן העבודה הפיסית היתה לו כעבודת האלוהים . באופן זה עלייתם במקביל לארץ ישראל הציבה אותם זה מול זה בשתי תנועות רוחניות שהתנגשו ביניהן בפולמוס מתנכר : תנועה דתית קנאית מזה ותנועה חילונית ארצית קנאית מזה . האם נמשכו , איפוא , קווי ההשוואה והדמיון שהיו ביניהם בנקודת יציאתם לדרכם , גם לאחר שכל אחד מהם פנה לדרכו המיוחדת ? אמנם כן , אלא שהיו אלה בהכרח השוואה ודמיון דיאלקטיים , שבקעו מן המעמקים הדיאלקטיים המאפיינים את משנותיהם , משנות שנוצרו בניגוד לרוב בני דורם כדי להתגבר על השבר הגדול שהסתמן סביב הניגודים בין התנועות הקנאיות . מתוך המצעים הרעיוניים של שתי התנועות הללו חיפשו יוצאי הדופן המוזרים את שיתי אחדות העם ואת יעדיו האוניברסליים . המדייק ימצא שהחתירה הדיאלקטית לאחדות היא שהביאה את שניהם לתגובה המנוגדת כל כך למזג הרוחני של רוב בני דורם , שבגלל קנאותם לאמיתותיהם החד צדדיות העדיפו לזנוח את מישור העיון הפילוסופי הכולל , לראות רק את צידו האחד של מטבע מפעלם ולהתעלם לגמרי מצידו האחר . הבודדים שהרגישו את האחריות לאחדות העם , לאחדות הוויתו הרוחנית , לרציפות זהותו ולנאמנותו למקורותיו וליעודו , יכלו למלא את תפקידם רק מתוך זיקה למישור החינוכי רוחני הגבוה ביותר , שבו מתמודדים עם מעמקי השיתין הלאומיים ועם גובהי הייעוד האוניברסלי . למרות הניגודים הגלויים מאוד שנוצרו בהכרח בין הגות שנקודת מוצאה הראשונה היתה נטורליסטית ארצית ופילוסופית מודרנית , לבין הגות שנקודת מוצאה

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help