|
|
Page:5
סרג'יו אדלשטיין משוחח עם מרינה אברמוביץ' המרכז לאמנות עכשווית , תל אביב הגלריה עיש רחל וישראל פולק ביה 0 " לאמנויות וסכנולוגיה , סמינר הקיבוצים מרינה אברמוביץ' אוצר : סרג'יו אדלשסיין דצמבר - 2009 ינואר 2010 קסעים מתוך ק 0 לוג התערוכה סרג'יו אז לשס"ן : כבר הרבה שנים את פועלת באופן מאוד ישיר , מפורט וסדור להפיכת החיים שלך לחלק מן האמנות שלך . רוב האמנים מפגינים יחס אמביוולנטי לסוגיה הזאת , וחוששים לחשוף את החיים הפרטיים ואת שנות הילדות שלהם שמא יהיו נגישים לצורך קריאת עבודותיהם . את , לעומת זאת , פתחת לרווחה את הילדות שלך , ומבקרי אמנות הסתמכו עליה , לא אחת , בניתוח עבודותיך . נראה לי שהכול התחיל בח" הזוגיות שלך ושל אול , " יחסים שהיו עבודת אמנות מתמדת , ואולי גם בפרידה שלכם , שגם היא הפכה לעבודת אמנות . מרינה אברמוביץ : ' אני יוצרת את האמנות שלי מכל מה שמתרחש בח . " תז [ אז הרעיון שהיה לי לקראת הריאיון הנוכחי הוא ללכת עם זה עוד יותר רחוק . בואי נעזוב את האמנות בצד , ונדבר על החיים , ומתוך ח" היומיום שלך הקוראים יוכלו להקיש על האופן שבו את משלבת בעבודתך את הדברים שמעניינים אותך , על המשיכה לממד האנרגטי , לתורות בודהיסטיות , לאוכל ; על שגרת היומיום שלך וגם על אופן ההוראה שלך , שמשלב בין חיים לאמנות ... מ . א :. מעטים האמנים שחוקרים את הסתירות בין האמנות לחיים . יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה באמנות שלי , אבל אני לא יכולה להשיג אותם בח" הפרטיים . למשל , אני יודעת ששוקולד זה לא דבר בריא , אבל אני אוכלת שוקולד כל הזמן , דברים כאלה . [ ... ] ס . א :. את מרגישה שהמיצג בן 600 השעות , שאת מתכננת לבצע באביב הקרוב במסגרת התערוכה שלך במוזיאון לאמנות מודרנית ( MoMA ) בניו יורק , הוא סוג של אנלוגיה לסבל , להזדככות ... שהוא מקביל , במידה מסוימת , לצעידה על החומה הסינית , בכך ששתי העבודות מתייחסות לשתי הפרידות הקשות ביותר שחווית בחייך ? מ . א :. כן , אני מצפה בכיליון עיניים לממש את נקודת המבט הזאת ולבצע את העבודה , את המשימה של מיצג ש"ארך 600 שעות . התערוכה תיקרא "The Artist is Present" ( האמן נוכח ) - נוכח במובן הישיר והמילול ביותר של המילה : נמצא וזמין לכול . העבודה תציג קונספט חדש , שונה מכל מה שעשיתי בעבר . גם ההליכה על החומה הסינית נמשכה שלושה חודשים , אבל זה היה קצת שונה , כי שם הלכתי ובה בעת גם קיימתי אינטראקציה עם הממשלה הסינית , עם חיילים סיניים , עם המקומיים . במקרה הנוכחי אני אהיה מבודדת במשך 600 שעות , ובאופן כללי , זה יהיה קצת כמו לחיות בתנאים צבאיים : את מתעוררת כל בוקר , הולכת , MoMA'V מציגה , חוזרת הביתה ; את לא מתקשרת עם אף אחד , לא עושה טלפונים , לא בודקת דואר אלקטרוני , כאילו את חיה במנזר . מבחינתי זו תקופה חשובה , שבמהלכה החיים יהפכו , פשוטו כמשמעו , למיצג , והמיצג יהפוך לחיים . 1 2 יום בלי אוכל ודיבור , כמו ועשיתי , The House with the Ocean View ! נראים כתקופה קצרה בהשוואה לשלושת החודשים של המשימה שעומדת בפני כרגע . [ ... ] ם . א :. אז מה את מתכננת לעשות אחר כך ? סיפרת לי שאת מתכננת גרסה חדשה של הבי ו ג רפ י ה בבימוי בוב וילסון ל ? 2011 מ . א :. כרגע אני צריכה להכין את הגוף שלי למשימה הנוכחית . אחר כך תגיע תקופה חדשה . אז אחרי שאסיים את המיצג ואנוח קצת , אמשיך להרפתקה הבאה , "לבצע מחדש " את החיים שלי , שוב , להציג את הדברים שקרו לי בשש שבע השנים האחרונות מאז הביוגרפיה האחרונה שנוצרה עם מייקל לאוב . הביוגרפיה החדשה , עם בוב וילסון , תהיה מאוד מעניינת . הרעיון הוא לתת לבמאים את כל חומרי הגלם , ולאפשר להם ללוש אותם כרצונם . הכול נתון בידיהם . הם לא כפופים לכרונולוגיה או לעובדות היסטוריות . לאוב , למשל , השאיר בחוץ את כל הפן הסלאבי . אז בכל פעם שאני מבצעת את הביוגרפיה , החיים שלי נראים לי חדשים לחלוטין , משום שזו גרסה חדשה של החיים שלי . הרמיקס של וילסון "קרא חייה ומותה של מרינה אברמוביץ ' , והוא יכלול שתי לוויות . הוא יתחיל בלוויה סימבולית שתייצג את טקס הקבורה של החיים הקודמים שלי . ס . א :. ספרי לי על המסע ללאוס , שבה צילמת את 8 Lessons on on / p't !/ 8 ) Emptiness with a Happy End על ריקות עם סוף טוב . ( מ . א :. נסעתי ללאוס שלוש פעמים . הוזמנתי על ידי האוצרת , פראנס מורין . הנסיעה הראשונה נועדה כדי לבדוק מה אני יכולה לעשות שם . הוזמנתי לראות את המקום . היא שאלה אותי מראש מה מעניין אותי לעשות בלאוס , ושלחתי לה בחזרה אי מייל שבו ביקשתי להיפגש עם השאמאן הכי חשוב בלאוס . כך הכול התחיל . כשנסעתי לשם , היא ארגנה לי פגישות עם ארבעה שאמאנים . בסופו של דבר בחרתי באחד מהם והצטרפתי לאחד הטקסים שהוא ערך . זה היה ריטואל כבד מאוד , שנמשך שש שעות והיה כרוך בהרג אטי וממושך של חזיר . מעין טקס לטיהור הנפש . מבחינתי זה היה סוג של חיבור לאדמה . אחר כך נסעתי ללאוס שוב כדי לראות עוד , לפגוש את הילדים , ואחר כך , בפעם השלישית - כדי לבצע את העבודה . כשאני נוסעת לעבוד במקומות ארורים , הדבר הכי חשוב מבחינתי הוא ה '' תן והקח . " אני שונאת לנסוע כתיירת , שלוקחת משהו מהתרבות המקומית בלי לתת שום דבר בתמורה . בכל פעם , עם האבוריג ' ינים או ביערות הגשם של האמזונס וגם בלאוס , זה היה עניין של איזון עדין בין לקחת דברים לבין לתת בחזרה . בסוף המיצג 8 Lessons on Emptiness
|
|