|
|
Page:11
הנחת הוודאות אותה אימצו מנסחי מודל "שיווי המשקל הכללי" הייתה הנחה תיאורטית מפשטת ומנסחיה לא טענו כי היא משקפת בהכרח את המציאות . אדרבה , הם הכירו בכך שאי הוודאות מאפיינת את הפעילות הכלכלית וכי אי הידיעה כרוכה בכל פעילות אנושית . את מה שסמית טען , גם אם לא "הוכיח , " ניסו להוכיח בניסוחיהם המתמטיים ארו ודברה ואחרים . הצלחתם סייעה בהענקת מעמד של מודל מאושש לתיאוריה של סמית ולדיון בשאלות כלכליות אקטואליות שנערך על פיה . עבודותיהם של שטיגליץ ורבים אחרים , ביניהם ראוי לציין גם עבודות מאוחרות יותר של ארו , החזירה וקרבה את לב הדיון הכלכלי התיאורטי לתנאים השוררים במציאות הכלכלית , הרחוקים כמובן ממה שהניחו בעלי ההנחות המופשטות . עבודתו של שטיגליץ בתחומי אי הוודאות וכלכלת המידע , הטילה ספק על תקפותה של המסקנה הסמיתיאנית . על פי השקפתו , כאשר קיימת אי ודאות - הן כאשר המידע אינו שלם , והן כאשר אין שווקים לכל מוצר בכל נקודת זמן ( שווקים לא שלמים בשפת הכלכלנים , ( incomplete markets - מסקנותיה ההרמוניות של כלכלת השוק הטהורה מתמוטטות גם ברמה התיאורטית ומתגלה הצורך במנגנון משלים לשווקים . כלומר , במציאות על מורכבותה יש צורך במנגנון המתערב בתהליכים כלכליים המוכוונים בלבדית על ידי התנהגותם האינטרסנטית של היצרנים והצרכנים . בשפת הכלכלה מדובר במצב המוגדר כ"כשל שוק , " כשל הדורש תיקון או התערבות בפעילות השווקים אפילו לשיטתם של הסמיתיאנים , שכן אחרת המשק יתפקד בחוסר יעילות . הצורך בתיקון למנגנוני השוק ידוע בכלכלה מזה זמן רב . תיקוני הבשלים המקובלים בכלכלה עסקו בתחומי תופעות מוגבלים , כמו מונופולים , השפעות "חיצוניות" בין שווקים או במוצרים המכונים מוצרים ציבוריים - מוצרים שתצרוכתם אינה פרטית . תרומתו של פרופ' שטיגליץ בסוגייה זו נרחבת ויסודית הרבה יותר , שכן כשל השוק אותו ניתח מופיע בהקשר כללי ונוגע למשק כולו . ( Macroeconomics ) מסקנתו של פרופ' שטיגליץ חוזרת אל יסודותיה של ההשקפה שניסח קיינס , הכלכלן הבולט של המאה ה , 20 אשר יצר את הבסיס התיאורטי להכרח בהתערבות "היד הגלויה" בתהליכים הכלכליים הנוגעים למשק כולו . קיינס לא חשב שניתן להותיר את המשק הקפיטליסטי להתנהל בעצמו ולפעול על פי גחמותיו הבלבדיות של השוק , וטען כי יש לכוון את המשק ; הוא התמקד בפרט בצורך להתערב ולהשפיע על רמת ההשקעה ועל רמת
|
|
|