|
|
Page:10
משקל כלכלי שתכונותיו "טובות . " בין התכונות החיוביות של שיווי המשקל הכללי שיושג מוצגת היעילות , קרי , השימוש המושכל במקורות גורמי הייצור העומדים לרשותנו . חשוב לזכור כי תנאי הכרחי לאמיתותה של מסקנה זו הוא שבמשק המתואר יתקיימו תנאים מסוימים , כאלה המפשטים את מורכבות המציאות ואשר תואמים את הנחות המודל התיאורטי . כלכלנים מהזרם המרכזי נוטים לשכוח או להמעיט בחשיבות מגבלה זו . מנגד טוען שטיגליץ , כי המסקנות של מודל שיווי המשקל הכללי אינן תקפות כשהמידע שבידי כל אחת מהיחידות במשק אינו שלם ועליהן לפעול כשאי הוודאות מאפיינת את החלטותיהן . כלומר , רק כאשר מתקיימים תנאים של שוק תחרותי מושלם , בו המידע שלם ואין אי ודאות בפני היחידות הכלכליות , וכן מתקיימות מספר הנחות חיוניות נוספות , שבהן לא נרחיב כאן , המשק יגיע למצב ה"אופטימלי" - למיצוי הטוב ביותר האפשרי מבחינת ניצול המשאבים העומדים לרשותו . במצב אופטימלי כזה תתקיים תעסוקה מלאה , ניצול מלא של כל גורמי הייצור , ללא כל צורך בהתערבות בתהליכים הכלכליים התחרותיים במשק . חשוב להזכיר כי גם התומכים ביישומו של מודל כלכלת השוק כמנגנון בלבדי במשק , ללא התערבות ממשלתית או אחרת בשווקים , יודעים כי מודל שיווי המשקל הכללי אינו אומר דבר על טיבה של חלוקת התוצר בחברה . כלומר , הנושא הקרוי "צדק חלוקתי" הינו מחוץ לתחומה של התיאוריה השלטת בכלכלה . התיאור המודרני של שיווי משקל כללי מושלם מתאים להשקפתו של אדם סמית כפי שנוסחה לפני יותר ממאתיים שנה בספרו ערשר העמים . ( 1776 ) את השקפתו ביטא סמית במילים וללא שימוש בכלים מתמטיים כדרכם של הכלכלנים המודרניים . סמית תיאר את המנגנון המעצב את ההקצאה האופטימלית בייצור כבלתי תלוי ב"רצונן הטוב" של היחידות הכלכליות ובכוונותיהן , אלא ככזה הנקבע על פי האינטרסים הפרטיים של כל יחידה , ובפרט רצונה ברווח מירבי . שיווי המשקל האופטימלי קיים , על פי השקפתו של סמית , בשל "טבע העולם" ואינו תלוי ברצונו או בכוונתו של האדם הבודד . כך , על פי סמית , כל יחידה כלכלית פועלת למען מטרותיה שלה , על פי שיקוליה , ומכניזם המונע על ידי השווקים שכונה "היד הנעלמה" ( hand invisible ) אמור להבטיח כי החלטותיהם של מיליוני הפרטים אכן יגרמו לתוצאות שתהיינה טובות גם לכלל . טענה וו עומדת גם בבסיסו של מודל שיווי המשקל הכללי המודרני .
|
|