|
|
Page:יג
להכיל בתוכה שונות ( זוהי טענה ליברלית אוניברסליסטית שגורה , ( אלא שהיא אף יכולה לסייע להסביר מדוע שונות ערכית ותרבותית היא ערך או "טוב" כשלעצמו , שיש להגן עליו במסגרתה . בתגובה למתנגדי האוניברסליזם הרדיקליים , וולצר מודע לחוסר העקביות שבניסיון הרדיקלי לקדם את ההכרה בשונות ( שהיא בסיס החשיבה הפלורליסטית . ( שהרי , ככל שמקצינה ההכרה בשונות ( או ככל שרעיון הפלורליזם מיושם באופן מלא יותר ) כך היא הופכת לניגודה , קרי , לעמדה אוניברסלית . הרעיון שניתן להגן על שונות אינדיבידואלית ותרבותית מחוץ למסגרת אוניברסלית איננו קוהרנטי ; טענת הפלורליםטים כי "יש להכיר ולהגן על ייחודו של כל אדם או על ייחודה של כל קבוצה / לאום" היא עצמה מנוסחת בצורת טענה אוניברסליסטית . יתר על כן , פלורליזם ללא אוניברסליזם מקעקע את אפשרות שיפוטן הביקורתי של עמדות לא פלורליסטיות ( כגון אלו של לאומנים רדיקליים , פטרנליסטיים וסקסיסטיים , ( ומכאן הדרך קצרה לערעור בסיס ההצדקה של העמדה הפלורליסטית עצמה . באופן פרדוקסלי , אם תרצו , וולצר גורם כי ככל שמקצינה ההכרה בפלורליזם כך עולה הצורך להעמיד כנגדה סייגים שתכליתם להגבילה . ועם זאת , סייגים אלו הם מרכיב בלתי נפרד ומהותי של מושג הפלורליזם עצמו . לפיכך , עמדה פלורליסטית עקבית דורשת אוניברסליזם מסוג מיוחד , שמצד אחד אינו כופה אחידות מחשבתית ומצד אחר מטיל סייגים המונעים את הפיכתה לניגודה . לסוג אוניברסליזם זה קורא וולצר בחיבור שלפנינו "אוניברסליזם החזרה וההישנות * . " הצירוף "חזרה . reiterative universalism *
|
|
|