|
|
Page:יא
מבוא חייו ויצירתו של ג ' מבטיסטה ויקו מאת יוסף מאלי גי ' מבטיסטה לטוב . אביו ויקו ניחן נולד בשמחת בנאפולי חיים , בשנת אך אמו 1670 נטתה להורים לדיכאון ישרים ; את התכונות וזכורים הללו הם הורישו לילדם . הוא היה נער תאב חיים שלא היה מסוגל לנוח לרגע . אולם בהיותו בן שבע נפל יום אחד ממרומי סולם וראשו הוטח ברצפה . מעוצמת המכה נותר חסר הכרה ובלא תנועה במשך חמש שעות . צדה הימני של גולגלתו נחבל , אך עור פניו נותר שלם . הפגיעה גרמה לנפיחות גדולה , והילד איבד דם רב עקב חתכים פנימיים . לנוכח הפגיעה ברקה ובהתחשב בפרק הזמן הממושך שבו היה שרוי בחוסר הכרה קבע הרופא שטיפל בו כי הילד ימות או , במקרה הטוב , יחיה אך ייוותר מוגבל בשכלו . בחסדי האל לא התממשה אף אחת מהקביעות , אולם עקב התאונה הזאת הפך ויקו להיות איש עגמומי ורגזן , שתי התכונות המאפיינות בני אדם שחשיבתם מקורית ומחמירה כאחת , לפי שהם מסוגלים , בזכות מקוריותם , לתפוס דברים במהירות הבזק , ועם זאת סולדים , בשל חומרת מזגם , מחידודי לשון ומהתחכמויות אחרות . במילים הללו פותח ויקו את האוטוביוגרפיה שלו , ללמדנו כי תולדות חייו , כמו תולדות האנושות כולה , ראשיתן ב " נפילה . " העובדה שהילד ויקו נפל , ככל הנראה , מסולם שטיפס עליו כדי להגיע אל ספר שניצב על המדף העליון בחנות הספרים של אביו , מעצימה עוד יותר את ההקבלה לסיפור
|
|
|