|
|
Page:11
סגנונו המורכב , הנמלץ והאירוני בעת ובעונה אחת , התחיל לקבל את עיצובו כבר בכתבים מוקדמים אלה , ברק סיים את טריניטי קולג' בשנת . 1748 שלוש השנים הבאות הן " השנים החסרות" בביוגרפיה של ברק : רק שישה מכתבים ידועים לנו מן התקופה הארוכה הזאת . כר או כך , בשנת 1750 הוא שוהה בלונדון , מתמחה כעורר דין ומבקש , לכאורה , להיעשות למשפטן כאביו . עם זאת , מריבות קשות מתגלעות בין הבן והאב , ובשנת 1755 זונח אדמנד את עיסוקיו המשפטיים . שנה לאחר מכן ב , 1756 הוא מפרסם את פרסומו הראשון , מסה שנונה בשם טענת הגנה למען החברה הטבעית , מסה שהייתה בבחינת סטירה על התאוריה של ז'אן ז ' אק רוסו בדבר עליונותה של "החברה הטבעית" על פני "החברה התרבותית . " ניתן לומר כי כבר בחיבור זה החל ברק במלחמתו נגד המהפכה הצרפתית ומעצביה הוגיה , הפילוסופים של ההשכלה , שאותם יכנה שלושים ושלוש שנים לאחר מכן - "הפילוסופים הקאניבלים . " ברק האשים תמיד את ז ' אן ז ' אק רוסו , ובמידה פחותה מעט את וולטר , ב"אבהות" של האידאות שהולידו את המהפכה . הגנה זו על התרבות כנגד הטבע - מוטיב חוזר ביצירתו של ברק , המופיע ביתר שאת במחשבות על המהפכה בצרפת - מבוטאת ביצירת הביכורים הזאת בצורת טענה ההפוכה לכוונתו של הכותב . ההגנה על "החברה הטבעית" מושמת שם בפיו של פילוסוף ההשכלה האנגלי , הנרי בולינגברוק , שהוא מושא הסטירה של ברק . כל מילה במסה היא היפוך כוונתו האמיתית של הכותב . בעיניו של ברק , הטיעון למען החברה הטבעית הוא זדוני ומגוחך מעיקרו והתרבות היא יעד האדם ומושא עשייתו בעולם הזה . האירוניה כאן מוחלטת , וההצלחה הפרדוקסלית של ברק היא בכך שהסטיריקן כמו מזדהה בשלמות עם מושא הסטירה שלו . מזדהה עד כדי כך שרבים טעו בהבנת הפרודיה , וברק נאלץ לחשוף את התחבולה הסטירית שלו במבוא למהדורה השנייה של היצירה , שהופיעה תשע שנים לאחר הראשונה . כבר ביצירת ביכורים זאת מתגלה ברק כבנה של אותה מסורת אירית מדהימה של סטיריקנים המתמחים באמנות הפרדוקס , מסורת שבין גדוליה אפשר למצוא את ג ' ונתן סוויפט ( אף הוא מתלמידי הטריניטי קולג ' בדבלין ) ואת הפילוסוף ג'ורג ' ברקלי , שאותו הכיר ברק בלונדון . ניתן לומר כי המסורת הסטירית הברקיאנית סוויפטית נמשכת גם בדורות מאוחרים יותר , ולימים כוללת גם את אוסקר ויילד וג'ורג ' ברנרד שו .
|
|