|
|
Page:יא
אליעזר ברקוביץ דוחה נטייה זו מכל וכל . התורה אמנם ניתנה לישראל , אבל היא אמורה בסופו של דבר להגיע לכל באי עולם . ברקוביץ הוא אוניברסליסט בנוסח הרמב"ם בכל רמ"ח אבריו . מכאן שיש לברך ביתר שאת על תרגום כתביו לעברית . דוד הרטמן טען באופן משכנע שהיהדות שהישראלים החילוניים רוחשים לה כל כך מעט כבוד היא יהדותו של רבי יהודה הלוי . לו יותר ישראליים היו מכירים את היהדות של הרמב"ם , בהחלט ייתכן שהם היו פתוחים יותר לדו שיח רציני עם המסורת . אליעזר ברקוביץ יכול לתרום תרומה ראויה לדו שיח הזה . ישנו היבט שני לוויכוח רבי יהודה הלוי-הרמב"ם שבעניינו נוטה ברקוביץ בבירור לצד הרמב"ם . רבי יהודה הלוי שייר לאותו זרם ביהדות הרואה את המצוות כ'צורך גבוה' במובן זה או אחר , או לכל הפחות כמעשים המחוללים שינוי של ממש בעולם אם הם נעשים כיאות . בעקבות הרמב " ם , ברקוביץ רואה את המצוות כמעשים שמשמעותם נגזרת מן המסגרת שבה הם נעשים . לפיכך הבחנות הלכתיות , בעיני הרמב"ם וגם בעיני ברקוביץ , הן הבחנות מוסדיות ; הן יוצרות מציאות חברתית , ולא מציאות אונטולוגית המשקפת מציאות מטפיזית קודמת . הפילוסופית , הסופרת והביוגרפית של שפינתה , רבקה גולדשטיין , ציינה בפניי פעם שמבחינת האוריינטציה הבסיסית , כל הפילוסופים המערביים הם אפלטוניים ( המאמינים שעולם האידיאות הוא החשוב , ולתפיסתם , למעשה , הטבע קודם לסביבה ) או אריסטוטליים ( המתייחסים לעולם התופעות , ולתפיסתם , למעשה , הסביבה קובעת יותר מן הטבע . ( לשיטה זו , רבי יהודה הלוי שייך לצד האפלטוני , והרמב"ם לצד האריסטוטלי . ברקוביץ , לעומתם , הוא הוגה עצמאי , המסרב להשתייך לקטגוריה האחת או האחרת ; וזוהי אחת הסיבות שבגללן כדאי כל כך לקרוא אותו . כפי שאני מבין אותו , ברקוביץ משתמש בדגש שרבי יהודה הלוי שם בחשיבות הדתית של ההיסטוריה ( קטגוריה שהרמב"ם , ככלל , התעלם ממנה ) כדי לפתוח לנו שער אל תוך היהדות , ואילו התייחסותו לפרטי הדת היהודית קרובה בהרבה לקו של הרמב"ם . ועכשיו נוכל לחזור לשאלת שתיקתו של ברקוביץ בעניין התיאולוגים בני זמנו שעמם היו לו בבירור מכנים משותפים מסוימים , והחרשתו בנושא אירועי התקופה . לברקוביץ לא היה שום עניין בכתיבת "דת של המפגש עם אלוהים על סמך המקורות של מחשבת ישראל במאה העשרים . " גם לא היה לו שום עניין לראות את השואה או את הקמת מדינת ישראל כאירועים המשנים את טבע היהדות . ניתן להסכים עם ההחלטות הללו או להתנגד להן , אך בוודאי
|
|