sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:יא

אליעזר ברקוביץ דוחה נטייה זו מכל וכל . התורה אמנם ניתנה לישראל , אבל היא אמורה בסופו של דבר להגיע לכל באי עולם . ברקוביץ הוא אוניברסליסט בנוסח הרמב"ם בכל רמ"ח אבריו . מכאן שיש לברך ביתר שאת על תרגום כתביו לעברית . דוד הרטמן טען באופן משכנע שהיהדות שהישראלים החילוניים רוחשים לה כל כך מעט כבוד היא יהדותו של רבי יהודה הלוי . לו יותר ישראליים היו מכירים את היהדות של הרמב"ם , בהחלט ייתכן שהם היו פתוחים יותר לדו שיח רציני עם המסורת . אליעזר ברקוביץ יכול לתרום תרומה ראויה לדו שיח הזה . ישנו היבט שני לוויכוח רבי יהודה הלוי-הרמב"ם שבעניינו נוטה ברקוביץ בבירור לצד הרמב"ם . רבי יהודה הלוי שייר לאותו זרם ביהדות הרואה את המצוות כ'צורך גבוה' במובן זה או אחר , או לכל הפחות כמעשים המחוללים שינוי של ממש בעולם אם הם נעשים כיאות . בעקבות הרמב " ם , ברקוביץ רואה את המצוות כמעשים שמשמעותם נגזרת מן המסגרת שבה הם נעשים . לפיכך הבחנות הלכתיות , בעיני הרמב"ם וגם בעיני ברקוביץ , הן הבחנות מוסדיות ; הן יוצרות מציאות חברתית , ולא מציאות אונטולוגית המשקפת מציאות מטפיזית קודמת . הפילוסופית , הסופרת והביוגרפית של שפינתה , רבקה גולדשטיין , ציינה בפניי פעם שמבחינת האוריינטציה הבסיסית , כל הפילוסופים המערביים הם אפלטוניים ( המאמינים שעולם האידיאות הוא החשוב , ולתפיסתם , למעשה , הטבע קודם לסביבה ) או אריסטוטליים ( המתייחסים לעולם התופעות , ולתפיסתם , למעשה , הסביבה קובעת יותר מן הטבע . ( לשיטה זו , רבי יהודה הלוי שייך לצד האפלטוני , והרמב"ם לצד האריסטוטלי . ברקוביץ , לעומתם , הוא הוגה עצמאי , המסרב להשתייך לקטגוריה האחת או האחרת ; וזוהי אחת הסיבות שבגללן כדאי כל כך לקרוא אותו . כפי שאני מבין אותו , ברקוביץ משתמש בדגש שרבי יהודה הלוי שם בחשיבות הדתית של ההיסטוריה ( קטגוריה שהרמב"ם , ככלל , התעלם ממנה ) כדי לפתוח לנו שער אל תוך היהדות , ואילו התייחסותו לפרטי הדת היהודית קרובה בהרבה לקו של הרמב"ם . ועכשיו נוכל לחזור לשאלת שתיקתו של ברקוביץ בעניין התיאולוגים בני זמנו שעמם היו לו בבירור מכנים משותפים מסוימים , והחרשתו בנושא אירועי התקופה . לברקוביץ לא היה שום עניין בכתיבת "דת של המפגש עם אלוהים על סמך המקורות של מחשבת ישראל במאה העשרים . " גם לא היה לו שום עניין לראות את השואה או את הקמת מדינת ישראל כאירועים המשנים את טבע היהדות . ניתן להסכים עם ההחלטות הללו או להתנגד להן , אך בוודאי

הוצאת שלם


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help