|
|
Page:7
פתח דבר ברוך ה' שזיכני להשלים את החלק השלישי של סדרת "חכמים , " ועמו לחתום את הפרק של תקופת התנאים . המגע הקרוב עם חכמי המשנה , מעצבי הרוח של עם ישראל לדורותיו , השפיע עלי רבות בשנים האחרונות . התלמוד קובע שכל מי שלומד דברי חכמים צריך להעמיד את בעל השמועה מול עיניו . ההליכה בצדי הדרכים של חכמי ישראל הוסיפה ללימוד התורה שלי נדבך חדש ומפתיע . מצאתי את עצמי ניזון מעולמם של חכמים גם בסוגיות חברתיות "אזרחיות , " כמו שאלות של מדיניות כלכלית חברתיה , שאלות של לאומיות וקהילתיות , שאלות של תרבות כללית וסקטוריאלית ועוד רבות . נעזרתי בתוצרי הלימוד הזה במפגשי עיון עם סוגים שונים של האוכלוסייה : עובדי מדינה , משפטנים , אנשי חינוך ולומדי תורה לסוגיהם . גיליתי שבתיווך נכון אפשר להכניס את העושר של מקורות ישראל ללב הדיון התרבותי בישראל . החברה היהודית בישראל ממעטת לנהל דיוני תרבות גם בגלל קשיי שפה . השיח התלמודי אינו נגיש לרוב החברה הישראלית . סדרת "חכמים" מתיימרת לשמש כלי עזר לגישור על פערי השפה הזו ולהנחיל את מורשת ישראל באופן ביקורתי ורלוונטי לכל רובדי החברה . התגובה החמה של ציבור לומדי תורה מכאן ושל החברה הישראלית הכללית מכאן לשני הכרכים הקודמים עודדה אותי לא להרפות ולהמשיך בשרטוט דמותם של מעצבי הרוח הישראלית של ימי המשנה : " יוצרי הבינני מורשה להנחיל" ( תפילת שחרית של ראש השנה . ( כתיבת הספרים הללו הינה חלק מניסיון כולל של יצירת גשר בתוך החברה הישראלית בפרט והיהודית בכלל , לחיבור בין התרבות המודרנית העכשווית על איפיוניה השונים עם רובדי המסורת היהודית לדורותיה . ברוך ה' איני בודד במפעל . זה עשר שנים שאני פועל בבית מורשה בירושלים , בראשותו של פרופ' בנימין איש שלום . ראשי המוסד הזה ועמיתיו מקדישים את עצמם , כל אחד בסגנונו ובדרכו ,
|
|
|