|
|
Page:12
במדרש חז"ל המובא בנספח . ( ואכן , מחלוקת ערכית עזה נטושה בקרבנו לגבי השאלה . האם בימינו החובה לסור מרע ולרדוף שלום נוגעת אך ורק ליהודים באשר הם בני ברית , או שיש להחיל אותה על כל העמים באשר הם בני אדם ? הציבור החילוני חצוי בעניין זה לשני מחנות , ואילו בציבור שומרי המצוות , דתיים וחרדים כאחד , שוררת הסכמה רחבה . חלק גדול מאור מהציבור החילוני חותר להומניזציה של הסכסוך הקשה והעקוב מדם שבינינו לבין שכנינו הפלשתינאים , ומקווה ליישבו , במידת האפשר , בדרכי שלום על בסיס של פשרה הוגנת , ואילו הרוב המכריע של הציבור הרתי חרדי חותר לברוטליזציה של הסכסוך , להכרעה בכוח הזרוע ולפתרון מקסימליסטי . נמנה אחדים מביטוייה הרבים של העמדה הזאת ( המזוהה בדעת הקהל , על שני אגפיה , עם תורת ישראל : ( אדישות מופגנת בסוגיות של טוהר הנשק והקיפוח הבוטה של אזרחים ערביים , התנגדות קבועה לכינון ועדות חקירה בעקבות אירועים צבאיים ומשטרתיים חמורים , דרישה תקיפה לרכך את הוראות הפתיחה באש ולמצות אה יתרוננו הצבאי '' - תנו לצה"ל לנצח . " חובת ההקפדה על קדושת חיי אדם , באשר הוא נברא בצלם אלוהים , והמצווה שלא להונות את הגר , באשר ידענו את נפשו כי גרים היינו בארץ מצרים , מקבלות פירוש הלכתי מצמצם . יתר על כן , הן 1 נדחות כערכים חילוניים 'הומניסטיים' המיובאים מן החוץ , תוך הסתמכות חוזרת ונשנית על מאמרו של רבי שמעון בן לקיש . "כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי , סוף שנעשה אכזרי במקום רחמך ( הנידון לגופו בנספח . ( הבדלנות העקרונית הזאת , המפנה עורף לתקווה הציונית לנורמליזציה של יחסי ישראל והעמים , מוצאת תימוכין בתפיסה התאולוגית שאיבת נצח שוררת בין יעקב ועשו , והם נועדו להיאבק זה עם זה מבטן אמם ועד לביאת המשיח . כך , לדוגמה , מנסחים אותה שני מחנכים חשובים ורבי השפעה : ] " הוהתרוצצות וחהעימות הזאת 1 האלה ] היא מאבקם המתמיד של הגויים כנגדנו , הן במישור דת ורוח ' ) שני גויים ( ' והן במישור הלאומיות ' ) לאום מלאום ... ] . ( ' ו הרי לוחמים הם , הגויים , לא רק כנגדנו - אנחנו החיים - אלא כנגד אלקי ישראל אשר בחר בנו , ויכולים אנו אפוא להיות סמוכים [ ובטוחים ! בנצחוננו " . ( הרב משה בוצ'קו , הצופה , . ( 25 . 7 . 2000 מן הזיהוי המוחלט של מלחמות ישראל עם
|
|