sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

פתח דבר לא ייפלא אפוא , שכבר במאה ה 11 נחשב הציות לתקנות הקהל כמצווה מדאורייתא . במחקרים שבקובץ זה מודגשים קווי הייחוד של כל מרכז ומרכז בארצות האםלאם ובאירופה הנוצרית , ואולם התופעה המרשימה היא קווי הדמיון המרובים בין דרכי הארגון של הקהילות במרכזים הללו . כך , למשל , מקורות הגניזה הקהירית , המעידים על התפתחות מרשימה בדרכי ארגונן של קהילות ישראל במצרים ובצפון אפריקה , מלמדים עד כמה דומים היו קווי הארגון במרכזים אלה לאלה שבאירופה הנוצרית . אומנם יש להוציא מכלל זה את המרכזים שבבבל ובארץ ישראל , שבהם השלטון העצמי היהודי היה שונה . הוא היה ריכוזי ואריםטוקרטי באופן מובהק . ראשות הגולה והגאונות בבבל ובארץ ישראל היו נחלתן של כמה משפחות מיוחסות . אפילו חכמי הישיבה בבבל הורישו בדרך כלל את מקומם לבניהם , וכן עשו גאוני ארץ ישראל , כפי שהדברים נדונים בפירוט במאמרו המקיף של מנחם בן ששון בקובץ אשר לפנינו . אומנם , מציאות זו הושפעה בין השאר גם מהריכוזיות הגדולה של השלטון המוסלמי בימי בית עבאס . שמונה עשר המחקרים המובאים בכרך זה מקיפים תקופה ארוכה שנמשכה למעלה מאלף שנים , מראשית הופעת האםלאם ועד המאה ה , 18 ובשני מקרים אף לאחר מכן . צירפנו לדיון זה את העת החדשה המוקדמת מכיוון שיסודותיו של שלטון הקהל והארגון העצמי היהודי באותה עת דומים לאלה של ימי הביניים , אם כי במקצת המרכזים ובעיקר באלה שבמערב אירופה ניתן להבחין באותה עת בבקיעים הראשונים במבנה הקורפורטיבי של הקהילה היהודית עוד טרם בוא האמנציפציה וצמיחת תנועת ההשכלה שהביאו לתמורות ממשיות בשלטון זה . שני המאמרים החותמים את הקובץ חורגים מהמסגרת הכרונולוגית של העת החדשה המוקדמת , אך החלטנו לצרפם לקובץ זה . מצאנו לנכון לכלול את הדיון במאמרו של ירון בן נאה על הארגון האוטונומי היהודי באימפריה העות'מאנית בכרך זה כי עד המאה ה 19 לא חלו שינויים מהותיים באופיו של ארגון זה . כמו כן כללנו בכרך זה את מאמרו של טוד הנדלמן על יהדות בריטניה כדי להבליט ולהדגיש את העובדה שהארגון היהודי באנגליה לא נשא אופי קורפורטיבי מתחילתו במחצית השנייה של המאה ה . 17 תופעה זו הטביעה את חותמה על אופיו של הארגון היהודי הפנימי בבבריטניה כולה עד המאה ה 20 ועד בכלל . רוב המאמרים בקובץ זה עוסקים במוסדות ההנהגה היהודית כפי שהתגבשו במרכזים השונים , ואולם מקצתם עוסקים ביסודות המדיניים והמשפטיים של האוטונומיה שהוענקה ליהודים בארצות השונות . העורכים

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help