|
|
Page:13
באנגליה של המאה ה . 16 גם היא עושה שימוש במקור עיקרי אחד , הלא הוא ספר הדרשות על מגילת רות שנישאו בשנת 1596 בכפר קטן בסאסקס ( Sussex ) שבדרום אנגליה . דרך העיסוק במגילת רות אכן מסתברת באורח מקורי הגדרת ה'אחר ' בחברה האנגלית של אותה עת - 'אחר ' שנשתלבו בו שלושה מאפיינים : החברתי , האתני והמיגדרי . שרון הלוי מעבירה אותנו שוב לקונטקסט שונה לגמרי . היא מטפלת באותם מתיישבים ממוצא אירופאי אשר נשבו על ידי אינדיאנים באמריקה , תחילה על מנת לשעבדם או להשיג עבורם כופר נפש , ואחר כך , מאז אמצע המאה ה , 18 במטרה לאמצם כבני שבט במקומם של הנספים במגפות והנופלים בקרב . אך למרות המעבר לסביבה אחרת , כה שונה וכה לא מוכרת , אנו מצויים שוב באותו מעגל של בניית זהויות והגדרתן , פירוקן והחלפתן - בכורח או מתוך בחירה , באופן מכוון או כתוצאת לוואי של התרחשויות אחרות . מיקבץ המאמרים הבא מחזיר אותנו למזרח התיכון ולסביבה הקרובה לנו יותר , אלא שהתופעות המתוארות כאן ידועות לעתים אף פחות . כך פורשת לפנינו מירי שפר תמונה של היחס למשוגע ולשיגעון , בעיקר בבירת האימפריה העות ' מאנית , בין המאות ה 15 וה . 17 כידוע , נחשב המשוגע במרבית החברות האנושיות ל'אחר ' האולטימטיבי . הוא אומנם 'משלנו ' ובכל זאת , בך נדמה , הוא זר לחלוטין , עברה עליו טרנספורמציה אשר הביאה לניכורו הגמור מחברת הרוב . כיצד הוגדר השיגעון וכיצד זוהו המשוגעים בחברה העות ' מנית של אותם הימים - אלו הן השאלות המרכזיות במאמרה של שפר . שוב , אם כן , לפנינו אותו מהלך מחקרי בסיסי הדן בזהויות שבשוליים . מאיר ליטבק , במאמר המטפל בקהילת העלמא השיעית בעיראק , עוסק דווקא בקבוצה שאיננה שולית . אומנם השיעים היו מיעוט מופלה באימפריה העות ' מאנית , אך בעיראק , במהלך המאות ה 18 וה , 19 וכחלק מן המימסד הדתי רב העוצמה שהתקיים מעבר לגבול , באיראן , הם זכו בכוח השפעה רב . יחסי כוחות מורכבים התפתחו איפוא סביב קבוצת מיעוט זו , אשר גם בתוכה התרוצצו קבוצות בעלות זהויות אתניות שונות ובעלות עמדות דתיות מנוגדות . כך נוצרה לא אחת , דווקא מתוך עמדה של כוח , יריבות גלויה על משאבים ועל הנהגה בתוך קבוצת המיעוט עצמה , יריבות אשר השפיעה מצידה על קשרי המיעוט עם הרוב . האפשרות להפוך עדת מיעוט לעדה שלטת ממש נידונה במאמרו של אייל זיסר על העלוים בסוריה . הסיפור מתחיל בשנת , 1936 בפנייה של מנהיגי העדה העלוית לראש ממשלת צרפת , לאון בלום , שיעשה למניעת מתן עצמאות לסוריה , שכן פירושה של זו היה "שיעבודו של העם העלוי וחשיפתו לסכנה של מוות ואף השמדה . " כארבעה עשורים לאחר מכן תפס אחד מבני העדה , חאפז אל אסד , את השלטון בסוריה ומאז ועד למותו לאחרונה שימש בה נשיא ושליט יחיד . גם מהפכים מסוג זה אפשריים , איפוא , בהיסטוריה של מיעוטים , ומאמרו של זיסר פורש את תולדות המהפך הזה ואת השלכותיו .
|
|