sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

באנגליה של המאה ה . 16 גם היא עושה שימוש במקור עיקרי אחד , הלא הוא ספר הדרשות על מגילת רות שנישאו בשנת 1596 בכפר קטן בסאסקס ( Sussex ) שבדרום אנגליה . דרך העיסוק במגילת רות אכן מסתברת באורח מקורי הגדרת ה'אחר ' בחברה האנגלית של אותה עת - 'אחר ' שנשתלבו בו שלושה מאפיינים : החברתי , האתני והמיגדרי . שרון הלוי מעבירה אותנו שוב לקונטקסט שונה לגמרי . היא מטפלת באותם מתיישבים ממוצא אירופאי אשר נשבו על ידי אינדיאנים באמריקה , תחילה על מנת לשעבדם או להשיג עבורם כופר נפש , ואחר כך , מאז אמצע המאה ה , 18 במטרה לאמצם כבני שבט במקומם של הנספים במגפות והנופלים בקרב . אך למרות המעבר לסביבה אחרת , כה שונה וכה לא מוכרת , אנו מצויים שוב באותו מעגל של בניית זהויות והגדרתן , פירוקן והחלפתן - בכורח או מתוך בחירה , באופן מכוון או כתוצאת לוואי של התרחשויות אחרות . מיקבץ המאמרים הבא מחזיר אותנו למזרח התיכון ולסביבה הקרובה לנו יותר , אלא שהתופעות המתוארות כאן ידועות לעתים אף פחות . כך פורשת לפנינו מירי שפר תמונה של היחס למשוגע ולשיגעון , בעיקר בבירת האימפריה העות ' מאנית , בין המאות ה 15 וה . 17 כידוע , נחשב המשוגע במרבית החברות האנושיות ל'אחר ' האולטימטיבי . הוא אומנם 'משלנו ' ובכל זאת , בך נדמה , הוא זר לחלוטין , עברה עליו טרנספורמציה אשר הביאה לניכורו הגמור מחברת הרוב . כיצד הוגדר השיגעון וכיצד זוהו המשוגעים בחברה העות ' מנית של אותם הימים - אלו הן השאלות המרכזיות במאמרה של שפר . שוב , אם כן , לפנינו אותו מהלך מחקרי בסיסי הדן בזהויות שבשוליים . מאיר ליטבק , במאמר המטפל בקהילת העלמא השיעית בעיראק , עוסק דווקא בקבוצה שאיננה שולית . אומנם השיעים היו מיעוט מופלה באימפריה העות ' מאנית , אך בעיראק , במהלך המאות ה 18 וה , 19 וכחלק מן המימסד הדתי רב העוצמה שהתקיים מעבר לגבול , באיראן , הם זכו בכוח השפעה רב . יחסי כוחות מורכבים התפתחו איפוא סביב קבוצת מיעוט זו , אשר גם בתוכה התרוצצו קבוצות בעלות זהויות אתניות שונות ובעלות עמדות דתיות מנוגדות . כך נוצרה לא אחת , דווקא מתוך עמדה של כוח , יריבות גלויה על משאבים ועל הנהגה בתוך קבוצת המיעוט עצמה , יריבות אשר השפיעה מצידה על קשרי המיעוט עם הרוב . האפשרות להפוך עדת מיעוט לעדה שלטת ממש נידונה במאמרו של אייל זיסר על העלוים בסוריה . הסיפור מתחיל בשנת , 1936 בפנייה של מנהיגי העדה העלוית לראש ממשלת צרפת , לאון בלום , שיעשה למניעת מתן עצמאות לסוריה , שכן פירושה של זו היה "שיעבודו של העם העלוי וחשיפתו לסכנה של מוות ואף השמדה . " כארבעה עשורים לאחר מכן תפס אחד מבני העדה , חאפז אל אסד , את השלטון בסוריה ומאז ועד למותו לאחרונה שימש בה נשיא ושליט יחיד . גם מהפכים מסוג זה אפשריים , איפוא , בהיסטוריה של מיעוטים , ומאמרו של זיסר פורש את תולדות המהפך הזה ואת השלכותיו .

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help