|
|
Page:12
דת משה , ' שפרט לעבודת האלוהים , שמשקלה היחסי בחיי היחיד היהודי ירד בהתמדה , לא נותר כביכול הבדל כל שהוא בינם לבין הצרפתים , הגרמנים והפולנים הקתולים והפרוטסטנטים . וכל כמה שגברו התודעה והרגישות הלאומית של בני אומות אלו ואחרדת באירופה במאה ה , 19 גברו הזדהותם הפטריוטית של יהודים אלה עם 'בני אומתם' ונכונותם לשאת בעול ולהקריב קרבנות למען 'המטרות הלאומיות . ' וככל שגדל מספרם של יהודים אלה באירופה , נתרופפו , כאמור , תודעתם וזהותם הלאומית היהודית . פיזורם של היהודים בארצות בעלות רמת תרבות וקידמה מדינית וטכנולוגית שונה , מצד אחד , והתמדת הקשר בין הקיבוצים היהודיים השונ'ק הן מתוך רגשי סולידריות שהוסיפו להתקיים והן מתוך ראיית היהודים בעולם כולו על ידי סביבתם כאחראים זה לזה , אף כשמהם עצמם היו לא מעטים שניסו להתכחש לכך , מצד שני , גרמו למצב שאף במדינות בהן היהודים היו מעטים ביחס ומידת התבוללותם היתה גבוהה—לא ניצחה מגמה אחת ניצחון מוחלט בקרב הציבור היהודי י ליד מתבוללים גמורים ומומרים נתקיימו ' בני דת משה' ואף שלומי אמוני ישראל שניסו לגדור עצמם מפני השפעות הסביבה הנכרית . היו לא מעטים שניסו בכל לבם להתקרב ולהשתלב , אך נדחו מפני התנגדות הגויים , חשדנותם , am-iran המפליגות ' ) יבטלו תחילה היהודים את דיני המשפחה , השבת והמאכלות האסורים הבדלניים ( ' או יחסם המתנשא . בפני יהודים רבים בקיסרויות הרב לאומיות , כגון אוסטריה הונגריה ורוסיה , מאלה שחיפשו דרכים להשתלבות בסביבה , עמד הקושי של המתח והמאבקים בין הלאומים השונים . בדרך הטבע מבקשים הם להתקבל לתור האומה והתרבות החזקה יותר , שכוח משיכתה רב יותר , אלא שלפעמים דווקא בני אותה אומה מהווים מיעוט לאומי ולשוני בשטחים המאוכלסים ברוב של בני אומה אחרת . וניצבת השאלדו ; האם כדאי rartV invn נוכחי של מיעוט במעמד חדש של מיעוט ז מה עדיף כיסוד להזדהות —טריטוריה , שפה , עוצמה מדינית , כוח יצירה תרבותי ורוחני או נכונות הסביבה לקלוט אותם . פעמים ששיקולים מסוג זה נםתבכו מפני שהרוב האתני בטריטוריה כל שהיא , שהיה חלש יותר מבחינה מדינית ותרבותית , העדיף את היהודי המגדיר עצמו מבחינה לאומית כיהודי על האפשרות שזה יסתפח על הקבוצות הלאומיות החזקות יותר ( כגון הגרמנים בצ'כיה , ההונגרים בסלובקיה , הםולנלם בגליציה וכדומה . ( לא הפיזור בלבד שימש גורם שהטביע צורה ייחודית על התנועה הלאומית היהודית . גם סימני היכר אופיינים אחרים של התנועות הלאומיות—ובייחוד
|
|