|
|
Page:11
והכל תוך מודעות עצמית ברמה גבוהה ביותר , תחושה של נוכחות היסטוריה בהתהוותה , והביטחון שלו בתפקידו בעיצוב המציאות החדשה . נאמר על הרצל לא פעם , שהוא לא הצטיין במקוריות רעיונותיו , ואף לא בעומק האינטלקטואלי שלו . 'אוטואמנםיפציה , ' החוברת של פינםקר מ , 1882 ניתחה את הבעיה היהודית ואת האנטישמיות בהעמקה רבה מזו של הרצל בחיבורו 'מדינת היהודים . ' כאינטלקטואל הרצל לא יכול היה להתחרות בכישוריהם של אחד העם או ברדיצ ' בסקי , מורי ההלכה של האינטליגנציה העברית הצעירה באותה התקופה . הטענה הזאת מאירה את אופיה של התנועה הציונית , שכמו הרבה תנועות לאומיות אירופיות בנות זמנה היתה בראשיתה תנועה בעלת יומרות תרבותיות יותר מאשר פוליטיות . התחייה הלאומית התחילה בהופעתה של תרבות "משכילית , " בעברית וביידיש , שביקשה לחדש את רוח האומה על ידי יצירת שיח תרבותי חדש : חילוני , אך לא מתבולל ; חותר לצאת מן הגטו , אך לשמור על הזהות היהודית . היתה זו דרך אחרת של התמודדות עם העולם המודרני : לא עוד קבלת העולם המודרני תוך ויתור דה פקטו על הייחודיות היהודית , או הסתגרות בדלת אמות של המסורת הדתית היהודית ופניית עורף לעולם המודרני . הדרך החדשה אמרה קבלת עקרון הפתיחות לעולם הגויי , אך תוך נצירת הקולקטיב היהודי וחתירה להבטחת המשך קיומו . מאז ראשית השגת שוויון הזכויות ליהודים במהפכה הצרפתית , מחיר כרטיס הכניסה לחברה האירופית היה התפרקות הקולקטיב היהודי ואטומיזציה של הכלל היהודי . אזרחות העולם או השתייכות ללאום המקומי היו שתי אלטרנטיבות שנועדו להחליף את הספציפיות היהודית שנחשבה כשריד מיותר של תקופת חשכה , שבה דתו של האדם קבעה את מעמדו בחברה . זו היתה המגמה השלטת בציבור היהודי במשך המאה ה 19 ובקרב חלקים ניכרים ממנו אף במאה ה , 20 לפחות עד . 1939 אך בשולי הציבוריות היהודית הופיעו נושאי מגמה אחרת , שרצו ליישם את מה שניבא משה הס כמה עשרות שנים קודם לכן : "מה שלא יוכל להשיג אח מאחיו , אדם מחברו , את זאת השג ישיג עם מעם , אומה מחברתה . " הדיאלוג בתנאי שוויון בין היהודים והעולם הלא יהודי יושג לא על ידי התבטלות של הכלל היהודי , אלא על ידי גיבושו מחדש . על דרך הפרדוקס , ההצטרפות למשפחת האומות תהיה באמצעות קבלת עקרון השונות . רעיון זה קנה נפשות בשל הספקות שהתעוררו ברבע האחרון של המאה ה 19 לגבי אפשרות השתלבות היהודים בחברה הסובבת לנוכח הופעתה של האנטישמיות המודרנית , שפגעה דווקא ביהודי המתיימר להיות בן האומה , בשר מבשרה ושותף בתרבותה . מצד שני הוא ינק מן ההכרה של רבים בערך הסגולי של הזהות היהודית ומן הרצון והשאיפה לשמרה . הכוונה היתה לחדש את פני היהדות תוך כדי העשרתה בתכנים מודרניים ושילובה בתנועות הגאולה החילוניות , השואפות לתיקון 3 מ ' הס , רומי וירושלים , ירושלים תשי '' ד , עמ' . 26
|
|