|
|
Page:9
אניטה שפירא הרצל והאירוניות של ההיסטוריה כשהידיעה על מותו של הרצל הגיעה לתחום המושב היהודי ברוסיה , ירד אבל על בית ישראל . בזכרונות חלוצי העלייה השנייה והשלישית מות הרצל מופיע כאחת החוויות המעצבות של נעוריהם . עלם בן 18 כתב אז לחברו : "נתייתמו תקוותנו , חלומותינו , "! והוא הוסיף : "לפני זה לא ידענו כל כך מה שיש לנו , כמו שהננו יודעים עתה את החסר ... לא יקום עוד איש נפלא כזה המאחד בקרבו את גבורת המכבי עם מזימות דוד , אומץ לב רבי עקיבא , המת ב'אחד' וענוות הלל , את יפי רבי יהודה הנשיא ואהבת אש של רבי יהודה הלוי ; רק פעם במשך אלפי שנים ייולד איש פלאים כזה . " ו שם מחבר המכתב הוא דוד בן גוריון . תיאורו את הרצל משקף את האהבה והאמונה , התקווה וההתלהבות שהופעתו של איש זה הפיחה בקרב ההמונים היהודים . הדימוי העממי של הרצל היה של מלך היהודים , מעין משיח מודרני , שנועד להוציא את היהודים מעמק הבכא ולהוליך אותם קוממיות אל ארץ הבחירה . אך עשר שנים מאוחר יותר , ערב כניסת טורקיה למלחמת העולם הראשונה , סיכם מכס נורדאו , ידידו של הרצל ושותפו בהרפתקה הציונית , במכתב לריצ ' רד גוטהייל , לשעבר נשיא הפדרציה של הציונים האמריקניים , את הישגיו המדיניים של הרצל : trump in the game of a public man , especially with such a nervous me , teaching me superciliously that making believe was the strongest This I disproved violently and he sneered at me or was angry with publicly admit it . He was a make-believe , to put it bluntly : a bluffer . He was daring and active , but he achieved nothing and would not 2 . and impressionable people as ours הניגוד בהערכת הרצל בין התפיסה העממית לבין התפיסה המושפלת של שותפו לדרך הוא אחת מן האירוניות של הגורל : מי צדק בפרספקטיבה היסטורית ? הנער חסר 1 ד ' בן גוריון , זכרונות , א , תל אביב תשל"א , עמ' 2 . 15 א ' פריזל , "מאקס נורדאו : הערכת פועלו המדיני של הרצל , " הציונות , מאסף , ז ( תשמ"ב , ( עמ' . 428
|
|