|
|
Page:11
לצורך הכלכלי חברתי של המדינה המודרנית בהומוגניזציה תרבותית ואידיאולוגית , ולכושר ההמצאה של האינטלקטואלים כמחוללי לאומיות . דגשים אלו הסירו את המסווה מעל הרעיון ( שהופץ , בדרך כלל על ידי האידיאולוגים הלאומיים עצמם , ( ולפיו הלאומיות המודרנית הינה התעוררות ספונטנית של תופעה , שהיתה רדומה אך קיימת מאז ומתמיד בתולדות האנושות . הלאומיות נתפסה עתה מבחינה היסטורית כתוצאה המתבקשת מן המודרניזציה . פיתוח נוסף לפרשנות זו של הלאומיות הניח , שהיא הומצאה וטופחה על ידי שליטים מניפולטיביים או מעמדות חברתיים , כל אחד ומניעיו שלו . על פי הבנה "אינסטרומנטלית " זו לא זו בלבד שהאומה כ ' קהילה מדומיינת ' , imagined Community ') על פי מינוח של בנדיקט אנדרםון , המצוטט עתה רבות ) נוצרת מכוח תהליכים דטרמיניסטיים מסוימים , אלא שהיא מומצאת במתכוון על פי האינטרסים של אליטות מסוימות . בן ישראל מציינת לחיוב את העובדה שחוקרים אלה הראו כי יש להבין את הלאומיות לא רק כעניין של מנטליות או של רגש , אלא בראש ובראשונה כעיקרון מדיני . הלאומיות מניחה מראש כי לכל אומה יש צורך וזכות לריבונות מדינית . מטרתה הבסיסית היא סילוקה של ההבחנה בין חברה למדינה , או במילים אחרות - השגת חפיפה אופטימלית בין אומה למדינה . בן ישראל מזהירה מפני הבחנה טיפולוגית הנעשית לעיתים תכופות בין לאומיות 'ליברלית , ' שצרפת משמשת לה כדוגמא קלםית , ובין לאומיות 'אורגנית ' המתאפיינת בדוגמא הגרמנית . היא טוענת כי בעקרון הלאומיות , ובכלל זה גם זו של צרפת , טבוע מלכתחילה פוטנציאל של הדגשת שני כיוונים אלה בהתאם לנסיבות . טיפולוגיות כגון אלו , שהחלו בהן חוקרים חלוצים בשטח זה כמו קרלטון הייז והנם קון , סייעו להכנסת שיפוט מוסרי , אשר גרע מן ההבנה ההיסטורית האובייקטיבית של התופעה . במקום להשוות טיפוסים של לאומיות עדיף להשוות בין דרכיהן ההיסטוריות של התנועות הלאומיות בהתאם לתנאי הזמן והמקום שבהם הן פעלו . למרות שבן ישראל מקדמת בברכה את נקודת ההשקפה של האסכולה ההיסטורית ה ' אינםטרומנטלית , ' היא מזהירה מפני הסברים מכניים מדי . אין להסביר את הלאומיות רק כתהליך מניפולטיבי , שבו לאובייקטים האנושיים - כלומר , לאנשים שאמורים להוות אומה - אין לכאורה זהות תרבותית כלשהי ונטיות קדומות קיימות , ולפיכך אין הם ממלאים תפקיד אוטונומי בהתהוות הלאומיות . אפילו אם בדרך כלל רגש לאומי מומצא ומגויס על ידי אליטות כלכליות ואינטלקטואליות המעוניינות בקידום האינטרסים שלהן , אלו אינן פועלות בחלל הריק . הן מושפעות מן הזהות התרבותית הטבועה בציבור שבו הם פועלים . לכל תנועה לאומית קונטקסט היסטורי משלה , הקובע את הסמלים שייבחרו ואת אסטרטגיות הגיוס של האליטות המפעילות את המניפולציות . תיאור היסטורי מאוזן של כל לאומיות שהיא חייב להאיר את הקשר שבין התנאים
|
מכון טאובר, אוניברסיטת ברנדייס, בוסטון
|