|
|
Page:10
גילויים של סיגול תרבותי לבין התבוללות , ולשינוי בהנחת היסוד שקבעה כי המודרניזציה בהכרח מפוררת את האתניות . התמונה המתקבלת לדברי פרנקל , אינה בצבעי שחור ולבן אלא יותר בגוונים של אפור . לאורן של נקודות הראות ששונו , נראים תנועת ההשכלה ותהליך האמנציפציה כפעולות גומלין רבות פנים בין תהליכים צנטריפטליים וצנטריפוגליים הרבה יותר מאשר שיערו קודם לכן . אין מדובר רק בכוונות ובתוצאות שאינן חופפות לחלוטין , אלא בתוצאה סופית שבו זמנית היא מפוררת ומאחדת , מפרקת ומשקמת . תהליך האמנציפציה של יהדות גרמניה שוב אינו נתפס כתקדים פרדיגמטי , שבעקבותיו באה התנםותן של קהילות יהודיות אחרות . התברר כי יהודי אנגליה , למשל , התערו מבחינה חברתית לפני יהודי גרמניה , ללא כל קשר לשאלות אידיאולוגיות . כך גם הצטברו הוכחות המגלות , שבתהליך המודרניזציה של יהודי רוסיה היתה תנופה רבה יותר משהגיחו בתחילה . התברר כי הכירסום שחל בייחודיותן של השפה , של הדת ושל התרבות לא הוביל בהכרח לאובדן הזהות האתנית . המודרניזציה עצמה סיפקה ליהודים צורות חלופיות של לכידות , ואלה באו לירי ביטוי בהערכות מחדש של קשרים חברתיים , של פעילויות פילנתרופיות ומדיניות ושל מבנים מוסדיים . כאן טמונה תרומתן של התפיסות המתוקנות הללו להבנתנו את ראשית הלאומיות היהודית ואת טיבה של הפוליטיקה היהודית , שהם נושאיו המרכזיים של ספר זה . הן מחדדות את תופעת עמידתה של האתניות היהודית , ויותר תשומת לב מוקדשת לכוחות המלכדים ולמודעות האתנית המתמדת הפועלים על החיים היהודיים לא רק במזרח אירופה אלא גם במערבה . כתוצאה מכך שוב אין הלאומיות היהודית נתפסת כהתפרצות פתאומית שניתן לתארכה לשנות השמונים של המאה ה . 19 לשינוי זה בהתמקדות המחקר מתלווה גם השינוי שחל בהבנתנו את התהוות המדיניות היהודית המודרנית . נראה שזו קדמה להתעוררות הלאומית של שנות השמונים . מסתבר עתה , שדפוסי המדיניות היהודית והפעילות הדיפלומטית במאה ה , 19 על אף שהתבססו על הדחף האמנציפציוני לקדם את השתלבותם של היהודים בכל ארצות מגוריהם באשר הם , לא היו נטולים שניות וכי המודעות הלאומית הנמשכת מדורות מילאה בהם תפקיד לא מבוטל . חדוה בן ישראל פורשת את יריעת הרקע השנייה עם ניתוח מצב המחקר בנושא הלאומיות כפנומן היסטורי . היא סוקרת את הזרמים העיקריים בספרות ההיסטורית מאז המאה ה 19 ועד לימינו . הדור הראשון של ההיסטוריונים התמקד בגישה , שהרעיון הלאומי הינו הגורם המחולל העיקרי . הדור השני העביר את הדגש אל התנאים הכלכליים חברתיים , מדיניים ותרבותיים הקשורים למודרניזציה . ראייה זו מיקדה לחליפין את תשומת הלב , לתפקיד שהיה להתקדמות הטכנולוגית באמצעי התקשורת ,
|
מכון טאובר, אוניברסיטת ברנדייס, בוסטון
|