|
|
Page:13
שמואל אטינגר פעילותם הכלכלית של היהודים בעולם העתיק , הן לפני חורבן הבית השני והן לאחריו , לא היו משלוחי היד של היהודים שונים במידה ניכרת מאלה של העמים סביבם : הם עסקו בחקלאות , במלאכות שונות , במסחר עירוני ובשרותים . עם זאת , מובן שאופי פעילותם הכלכלית היה שונה מזה של עמים שכלכלתם היתה מבוססת על מסחר ימי ועל מושבות שמעבר לים , כפי שמעידים דבריו הנודעים של יוספום בחיבורו 'נגד אפיון' ( א , . ( 12 ואילו משהחלה תקופת ימי הביניים , הן בארצות הנוצרים והן בארצות האיסלם , התאפיינו מקורות מחייתם של היהודים בצמצום בסיסם הכלכלי ובנטייה מובהקת לעסוק בפרנסות עירוניות - מסחר , מלאכה ועסקי כספים שהיו לרוב קשורים בשלטונות . אין הסבר אחיד לתמורה מפליגה זו . יש המדגישים את האיסורים על בעלות על קרקע , שהוטלו על ידי השליטים הנוצרים , ויש הטוענים שעם הקמת הקיסרות הנוצרית , שהחלה לכפות את דתה בדרכי אונס , היה קל יותר להימנע מן ההמרה ומהשתעבדות למערכות מינהל נוקשות לבני קהילה עירונית בעלת מובילות וקשרים כלכליים ענפים , מאשר לחקלאים הצמותים לחלקת אדמתם . כגורם מסייע לכך שימשה העובדה , שממילא כבר החל להתעצם היסוד העירוני בעם היהודי בהשפעת התרבות ההלניסטית , וכתוצאה מכך שרוב המצטרפים ליהדות בתקופת ההתייהדות הגדולה היו יסודות חברתיים עירוניים ומשכילים יותר . אך יתכן שהשפיעו כאן לא רק גזירות השלטון והמבנה החברתי , אלא גם מסורות דתיות וחברתיות שנתגבשו במשך הדורות . העיקרון של עדיפות תלמוד התורה והפיכת תלמיד חכם לדמות אידיאלית זרע כידוע פיצול ויצר ניגודים בתוך החברה היהודית , אך העניק עוצמה לכוח ההתנגדות לפיתוי ולאונס של הדתות המנצחות . הדרישה לקבוע עתים לתורה וההמלצה שאדם ילמד לבנו "מלאכה נקיה וקלה" - כנראה כדי שייוותר לו זמן לתלמוד תורה - הטביעה אף היא את חותמה על המבנה החברתי של היהודים לאחר תקופת התלמוד . כל כמה שהלכה ונתייצבה החברה הפיאודלית ונצטמצמה פעילות הערים , גדל באירופה ערכם של אותם יסודות - אנשי הלבנט ( הסורים ) והיהודים - שהיה
|
|
|