|
|
Page:13
פנו בעיקר לקהל יעד מוגדר ומובחן היטב - לאלה השייכים לזרם התנועתי המסוים , שאותו הנהיגו , ואל סביבתו הקרובה . לנוכח הקמת המדינה והמרת המסורת הוולונטרית פוליטית במסורת ממלכתית , מיהרו התנועות השונות והארגונים החברתיים השונים לספר את קורותיהם באמצעות מפעלים היסטוריוגרפיים מקיפים , שהבליטו את תרומתם ומקומם . רצון זה , לדוגמה , הביא לכך , שתוך פרק זמן קצר התפרסמו שלוש גירםאות שונות לתולדות תנועת הפועלים הארץ ישראלית - אחת הבליטה את מפא " י , השנייה האדירה את הקיבוץ המאוחד והשלישית תיארה את עלילות הקיבוץ הארצי . שינוי נוסף שחל באותה עת היה במעמד האקדמיה וחוקריה . מאחר שעתה הכתיבה ההיסטורית לא הסתפקה בפנייה לד ' אמותיו של ציבור מוגדר ומצומצם אלא פנתה לקהל הרחב , הפכה מיומנותם המקצועית של אנשי האקדמיה לנכס רב חשיבות . ההשתחררות מהאפוטרופסות התנועתית והאידאולוגית תפסה תאוצה בשנות השבעים והשמונים , אז נראה היה 'שההיסטוריוגרפיה השתחררה לחלוטין ממחויבות לאתוס פוליטי כלשהו . ' אלא שבשנות התשעים חל מפנה שצחור מגדירו כ ' נדידת הנרטיב : ' בשעה שחוקרים ואנשי אקדמיה שבים לעולם המושגים הפוליטי אידאולוגי , מוסדות המחקר התנועתיים נעשים מחויבים יותר ויותר לאמות מידה מקצועיות . כך , טוען צחור , נוצר מצב שבו אנשי מקצוע עורכים מחקרים שנועדו לשרת השקפת עולם - 'בדיוק המגמה שלשמה הוקמו בשעתם המוסדות הרעיוניים של התנועות הפוליטיות . ' המאמר הבא נכתב על ידי אורי ביאלר וכותרתו : 'כתיבה היסטורית על מדיניות החוץ - המקרה האמריקני והמקרה הישראלי . ' מאמר זה מנסה למקם את הוויכוחים על ההיסטוריוגרפיה הציונית בהקשר רחב יותר , מפני שלדעתו ויכוחים אלה מציגים ' ביטויים מוחשיים והדגמות של תופעות כלליות במחקר ההיסטורי . ' ההשוואה הספציפית שאליה הוא מתייחס היא בין חקר מדיניות החוץ האמריקנית לאחר מלחמת העולם השנייה בנוגע למלחמה הקרה לבין ההיסטוריוגרפיה של מדיניות החוץ הישראלית בחמש עשרה השנים הראשונות לקיום המדינה . לפי ביאלר , ניתן לציין חמישה גלים בכתיבה על מדיניות החוץ האמריקנית אחרי מלחמת העולם השנייה . הגל הראשון כלל התייחסויות רשמיות של המימשל וכן כתיבה מחקרית מיד אחרי האירועים עצמם ; עיקרו של הגל השני - כתיבה המבקרת את הגל הראשון ; הגל השלישי מהווה סינתזה בין שני הגלים הראשונים . בביגוד לשבי גלים אלה , שאופיינו בקביעות פשטניות וחד ממדיות לכיוון זה או אחר , גל זה אופיין בקביעות הרבה יותר מורכבות ורב ממדיות . הגל הרביעי מקורו בפתיחת חטיבות ארכיוניות לעיון החוקרים ; הגל החמישי מבסה ליצור סינתזה בין ארבעת אלה שקדמו לו .
|
|
|