|
|
Page:11
למושגים שונים ולשינויים שחלו במשמעותם . למשל , הם משתמשים במושג 'שואה' גם כשהם דנים בשנות השלושים , אך ביחס לתקופה זאת הכוונה איננה להשמדה פיסית , כפי שבאה לידי ביטוי בשנות הארבעים . לכן , ההאשמה כאילו הציונים , למרות שצפו את השואה , לא העמידו את נושא ההצלה הפיסית בראש סדר העדיפויות שלהם ואף הפקירו יהודים במתכוון ומתוך שיקולים פוליטיים , מתעלמת ממורכבות המציאות וממורכבות המילים והמושגים המבטאים אותה . המאמר השני בשער זה , 'לאומיות , פזורה ומשברים חמורים בתפוצות , ' נכתב על ידי ירון צור . מטרת המאמר היא להשוות בין תגובת הנהגת המדינה לחשש לגורל יהודי צפון אפריקה , ובין תגובת הנהגת היישוב לשואת יהודי אירופה . ב 1954 התברר , כי צרפת הולכת לאבד את שליטתה בטוניס , ואולי גם במרוקו , לטובת התנועה הלאומית הערבית . מודעות זו גרמה חרדה לגורל מאות אלפי היהודים שחיו במדינות אלה ; נראה היה כי הם שרויים במצוקה ואפשר שצפויה להם סכנה של ממש . למרות זאת הוחלט כי מספר העולים מצפון אפריקה בשנת תשט " ז לא יעלה על 40 , 000 נפש . החלטה זאת נבעה מההערכה כי לא יפרצו פרעות בטוניס ובמרוקו , וכי ניתן יהיה להעלות את היהודים החיים שם בקצב המתאים לכושר הקליטה של המדינה . מן הצד האחר , היו גורמים שתחזיתם היתה קודרת יותר ואף כללה אפשרות של פרעות והרג ביהודים . דילמה זאת מעוררת אצל המחבר את שאלת ההשוואה בין מקרה זה לבין תגובת הנהגת היישוב למצוקתה המתגברת של יהדות אירופה . נקודת המוצא שלו היא הגדרת הציונות כ ' תנועה של לאומיות של תפוצה או של פזורה , ' שהיא 'קבוצה אתנית מפוזרת , השואפת לחזור לטריטוריה שהיא לטענתה ביתה הלאומי . ' הגדרה זאת מטילה עליה , כתנועה לאומית , משימה נדירה : לבנות למיעוט הפזורתי בסים טריטוריאלי החסר לו . מכאן נובע 'מה שהוגדר באידאולוגיה ובהיסטוריוגרפיה הציונית בקונפליקט בין שני ערכים ציוניים : הערך של בניין הארץ וערך ההצלה . ' בתקופת השואה 'פוטנציאל הנתק בין התפוצות התממש במלוא קיצוניותו . ' וכך , למרות שלא היה ביכולתה של התנועה הציונית לסייע להצלת יהדות אירופה המושמדת , ' היא לא יצאה מן השואה מרוסקת אלא מחוזקת . ' זאת מאחר שנתק זה מנע קונפליקט בין בניין הארץ לבין ההצלה . גורמים חיצוניים , ולא בתוך התנועה הלאומית , הם שמנעו מהתנועה הציונית כל אפשרות לסייע ליהודי אירופה המושמדים . המשבר ביחס ליהודי צפוךאפריקה התחולל בתנאים שונים לחלוטין : לאחר שהמרכז הפוליטי הגיע לריבונות פוליטית ושליטתו על ההגירה היהודית היתה מלאה , לפחות בכל הנוגע לכניסת יהודים לארץ . כאן בא לידי ביטוי מחיר הריבונות : העובדה , שהוטלו הגבלות על ממדי העלייה מצפון אפריקה , חייבה אפוא את ההנהגה הישראלית ' להתמודד עם קונפליקט זה לבדה ולהיות אחראית להכרעותיה . ' הכרעת המנהיגים להעדיף את האינטרס של המרכז הלאומי , כפי שהם נטו לתפוס
|
|