sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:9

סיבות . ראשית , היד , קיים חשש , כי האקדמיה תואשם בכך שהפכה להיות סוכנת אידאולוגית . שנית , היה חשש מעיסוק בנושאים שהם בני הזמן . רתיעה זאת הביאה לכך , שכתיבת ההיסטוריה הציונית נעשתה אמנם מחוץ לאקדמיה , אך היא הניבה פירות העומדים ברמה אקדמית , כמו חיבוריהם של אלכס ביין , נתן מ ' גלבר ואחרים . האדם שפעל יותר מאחרים לאקדמיזציה של לימודי הציונות היה בן ציון דינבורג ( דינור . ( תפיסתו ההיסטורית נטתה אמנם ל'זיהוי מרחיק לכת של ההיסטוריה היהודית , בייחוד של הזמנים החדשים , עם תולדות הציונות , ' אולם בזכות סגולותיו וכישוריו לא ניתן היה להאשימו באורח פשטני בהטיה למען 'עמדה אידאולוגית מפלגתית המתייחסת לציונות בכללותה או לזרם מסוים בתוכה . ' הקמת המדינה הביאה להתעניינות כללית בתולדות הציונות וכן לכתיבת מספר מחקרים , שחלקם נכתבו על ידי חוקרים שהיו מעורבים בפעילות ציונית . דוגמה מובהקת לכך היה בן הלפרן , שהשכלתו האקדמית איפשרה לו להבין ולנתח את התנועה שאותה הכיר מבפנים . בעיה נוספת שהתעוררה היתה לאיזה מחלקה יש לשייך לימודים אלה . ארתור הרצברג כתב בעניין זה , כי ההיסטוריון הכללי מתקשה לעסוק בהיסטוריה הציונית מחמת יהדותה , וההיסטוריון היהודי - מחמת כלליותה . מאמרו של אמנון רז קרקוצקין נקרא 'תודעה היסטורית ואחריות היסטורית . ' בפתיחת המאמר הוא מציג את הפולמוס שהתעורר סביב מאמרו של ישראל יובל 'הנקם והעלילה - מעלילות קדושים לעלילות דם' [ ציון , נח ( תשנ " ג , ( עמ' . [ 90-33 לטענתו , ההתקפות החריפות על יובל מקורן בתחושות איום וחרדה , המעידות על כך 'שמחקרו של יובל נגע בנקודות תרבותיות רגישות במיוחד ונתפס כסכנה קיומית . ' מכאן נובעת השאיפה להביא להשכחת המאמר ולמחיקתו המוחלטת . לטענת רז קרקוצקין , תחושות אלה מאפיינות גם את הדיון בתולדות ההתיישבות הציונית , בעיקר בכל הקשור לגירוש הערבים ב , 1948 וטענה זאת מביאה אותו להצגת השאלה המרכזית במאמר , שאלת אחריותו של ההיסטוריון . לדעתו , לעניין האחריות ההיסטורית משמעות מיוחדת במסגרת הדיון על ההיסטוריוגרפיה הציונית ועל מלחמת העצמאות ') מלחמת ' 1948 בלשונו . ( במשך שנים רבות הביאה הכתיבה ההיסטורית הציונית לקשר שתיקה סביב נושאים טעונים ורגישים ואף להכחשת נושאים כמו מעשי הגירוש והטבח שנערכו במהלך 'מלחמת . ' 1948 היא גם הביאה לכך , שהדברים נכתבו אך ורק מתוך נקודת מבטו של הרוב המנצח . הקורבנות לא היו חלק מההיסטוריה . כך היה , לדוגמה , בכל הקשור לגירוש התימנים מכינרת . בשנות השמונים החל שינוי בנושא זה . שורה של מחקרים שפורסמו , ושמטרתם היתה התייחסות כוללת אל מאורעות התקופה , עוררו התנגדות חריפה , שנבעה מה ' שאיפה לשמור על מסגרת הדיון ועל גבולות הדמיון הישראלי הקיים . ' מחקרים אלה עשויים להביא גם לשינוי תודעת ההווה , וניתן באמצעותם לערוך דיון עקרוני בתודעה הקיימת ,

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help