|
|
Page:12
שבה ראתה אור המהדורה האיטלקית של 'לאומיות ומיניות / החלה קבוצה של היסטוריונים הודיים , ובראשם , Ranajit Guha לפרסם קבצי מאמרים בשם , Subaltern Studies שערערו לחלוטין את התפיסות האירופוצנטריות המאפיינות את ספרו של מוסה ואת קיומו של מודל אחד של לאומיות , של בורגנות , או של מהוגנות - נושאי המפתח של הספר . המבט הפוסט קולוניאלי וההשוואתי על הלאומיות , שהתפתח בעשרים וחמש השנים האחרונות , מרחיק אותנו לכאורה שנות דור מתפיסתו של מוסה . ההיסטוריה של המיניות וההיסטוריה של הגוף האנושי - תחומי ידע שכמעט שלא היו קיימים כשמוסה חיבר את ספרו - הפכו גם הם במהלך עשרים השנים האחרונות לאחד מהענפים המרתקים ביותר של המחקר ההיסטורי . במלים אחרות , חקר הלאומיות והמגדר , והקשרים ביניהם , עברו מהפכות קיצוניות במהלך עשרים השנים האחרונות . הדבר נכון שבעתיים לגבי סוגיות בהיסטוריה של המיניות , שעברו משולי המחקר ההיסטורי ( ולמעשה מתחומי מחקר של חוקרים שלעתים קרובות הודרו מהעולם האקדמי ופעלו ללא תמיכה ממסדית ) למרכזו . מוסה מזכיר בפתח הדבר לספר שלפנינו , שהכנס הבינלאומי הראשון לחקר ההיסטוריה של ההומוסקסואליות התקיים רק ב . 1983 כמו כל תחום ידע חדש , חוקרי ההיסטוריה של המגדר ושל המיניות פיתחו אוצר מונחים ייחודי להם , התפתחו והתפצלו לתת תחומים - ביניהם חקר הגבריות , Queer Theory וחקר ההטרוסקסואליות - והגדילו מאוד את הידע ההיסטורי עצמו וגם את הגישות המחקריות , המתודולוגיות והתיאורטיות שעומדות לרשות החוקרות והחוקרים העוסקים בתחום . בכל התחומים המחקריים הללו מהווה ספרו של מוסה לא רק פריצת דרך ראשונית אלא מתווה לשאלות ולתשובות חדשות , גם אם תרומתו לכל התחומים הללו אינה תמיד מוכרת . ייתכן שההתעלמות מתרומתו של מוסה לתחומי המחקר הללו נובעת בחלקה מהעובדה , שמוסה השתמש בשפה של ההיסטוריה התרבותית והחברתית , בעוד שרוב העיסוק בתחומים אלה מתנהל על ידי חוקרי ספרות ולימודי תרבות , שפיתחו כאמור שפה מחקרית חדשה לצורך הדיון שלהם . גם אחרי החידושים הלשוניים והיווצרות שפה מחקרית ייחודית לתחום המיניות , והמבט הגלובלי הפוסט קולוניאלי , שאלות המפתח שעולות בספר שלפנינו עדיין מעוררות עניין ומחלוקת בקרב חוקרים , ותשובותיו של מוסה - שבמקרים רבים הן אינטואיטיביות יותר מאשר פרי מחקר מעמיק
|
|