|
|
Page:10
שנמנעתי ממנו בתחילה . הימנעות מכוונת זו נבעה מעמדה של כעין 'מחאה ' כנגד פרקטיקה מחקרית רווחת , המזהה את 'ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד ' עם דעותיהם והשקפותיהם של החכמים . פרקטיקה זו , גם אם איננה מוצהרת בגלוי ובמפורש , מניחה , דרך הילוכה בפועל , שלעסוק בהיסטוריה של העם היהודי בתקופת המשנה והתלמוד פירושו , הלכה למעשה , לעסוק בעמדותיהם ( ההלכתיות והערכיות ) של חז " ל . בגישה זו באות לידי ביטוי שתי השקפות יסוד : האחת נוגעת למעמדם של החכמים , במנהיגיו של הציבור בחברה היהודית בזמנם ובמקומם שנשמע לדבריהם ופעל בהתאם להוראותיהם ההלכתיות והדתיות . ההשקפה האחרת כללית יותר , ולפיה פעולותיו של אדם מונעות על ידי השקפותיו . לפיכך , כדי לתאר מוסד חברתי זה או אחר תפקידו של ההיסטוריון לעמוד , בראש ובראשונה , על ההשקפות שרווחו לגבי אותו המוסד , בתקופה שהיא מושא מחקרו . כנגד עמדה זו , הבאה לידי ביטוי בכתיבתם של חוקרים רבים ( גם אם אין הם מצהירים על כך מפורשות , וגם אם אין דעתם נתונה לאופי זה של כתיבתם , ( ביקשתי להתמקד במציאות החברתית שנהגה הלכה למעשה . הנחת היסוד שהניעה אותי היתה , מצד אחד , שאין להניח מראש שעמדותיהם של חכמים משקפות את עמדותיו של הציבור הרחב , ואין להניח כדבר שבהכרח שהציבור היהודי נשמע לחכמים ונהג על פי הוראותיהם ועל פי הדעות שלהן הם הטיפו . מצד אחר , סירבתי לקבל את ההנחה התולה את נורמות ההתנהגות הרווחות בחברה זו או אחרת לגבי מוסד חברתי כלשהו ב ' השקפות ' על אודות טיבו של אותו המוסד . נורמות התנהגות אינן נובעות בהכרח מ'דעות' ומ'תפיסות , ' אלא יש להן 'חוקים' משלהן . לפיכך נמנעתי , במודע ובמכוון , מלעסוק ב ' השקפותיהם ' של חכמים והשתדלתי שלא לראות בהוראותיהם ההלכתיות שיקוף פשוט של מצב העניינים ששרר בחברה היהודית בזמנם . עמדתי זו שיקפה השפעה חזקה של החשיבה המחקרית במדעי החברה . ואולם , שהותי בשנים האחרונות במכון ללימודים מתקדמים של מכון שלום הרטמן בירושלים , והמפגש הקבוע והיומיומי עם חוקרים שעניינם דווקא באותו התחום שממנו נמנעתי - פילוסופיה ומחשבת ישראל - השפיעו על ראייתי את פני הדברים . השפעה זו באה לידי ביטוי בהכללתם של פרקים המוקדשים להיבטים הרעיוניים של הנישואים , כפי שהם באים לידי ביטוי בספרות התלמודית , ובעיסוק בשאלה של 'תפיסת הנישואים ' בקרב יהודי ארץ ישראל ובבל בעת העתיקה , העולה מן המקורות ההיסטוריים בני התקופה . אמנם השקפתי היסודית לגבי היחס שבין 'תפיסות' לבין 'נורמות ' הנוהגות במציאות לא השתנתה , והדבר בא לידי ביטוי בארגונם של הפרקים ובהצבתו של הפרק העוסק ב'תפיסות הנישואים' בסופו של הספר ולא בראשו . ואולם , שאלת מקומן של 'תפיסות' בעיצוב הנורמות הנוהגות בחברה הלכה למעשה נראית בעיני כעת מורכבת יותר מאשר בעבר . תפקידו של המחקר הוא לעמוד על הזיקות שבין השתיים , ולחשוף את תהליכי
|
|