|
|
Page:7
מבוא ב1974- הרצה ריימונד ויליאמס באוניברסיטת קיימברידג' את אחת ההרצאות החשובות בתולדות המחשבה על הדרמה , ובמיוחד על הדרמה הטלוויזיונית . כותרתה של אותה הרצאה - "Drama in Dramatized Society" - מסגירה את עיקר תוכנה : רק במאה ה - 20 בקולנוע , ברדיו ובטלוויזיה - השתנה קהל הצופים של הדרמה ... בפעם הראשונה לרוב האוכלוסייה יש קשר קבוע לדרמה , מעבר לאירוע מזדמן או למופע חגיגי . נדמה , כי קשה לעמוד על משמעותו של החידוש . אין מדובר בקהל הבא למחזות מסוימים , אלא בדרמה עצמה , שבדרכים חדשות משתלבת בחיי היומיום . רוב האוכלוסייה צופה כשלוש שעות ביום בדרמה מסוגים שונים בטלוויזיה , כמעט מדי יום ביומו . זו התופעה שאותה אני מכנה : . "dramatized society" בתקופות שחלפו הייתה הדרמה חלק מפסטיבל או מעונה של מופעים , והקהל יצא אל התיאטרון ; דרמה הייתה מחוץ לשגרת החיים - מטקסים לדיוניסוס או לישו ועד לצפייה בהצגות בתיאטרון . היום הדרמה היא חוויה שבשגרה ; אנחנו צופים במשך שבוע אחד ביותר דרמה , ממה שרוב בני האדם צפו בעבר במהלך כל ימי חייהם . ברפרטואר תרבות המאה ה 21 יש חשיבות גדולה לדרמה הטלוויזיונית על צורותיה השונות והמגוונות : סרטי קולנוע המצולמים עבור הקולנוע והטלוויזיה , דרמות טלוויזיוניות , סדרות "סגורות" ו"פתוחות , " סדרות קומיות , דוקודרמה ועוד . מליונים צופים בטקסטים דרמטיים , והם מעוררים דיונים ב"מרחב הציבורי" ומשפיעים על אמנויות "אחיות , " במיוחד על אמנויות סיפוריות אחרות . ספר זה מציע התנסות ב"קריאה" של טקסטים דרמטיים טלוויזיוניים . מספר הנחות מוצא ליוו אותי בזמן כתיבתו : . 1 הקוראים צברו במהלך התנסותם הטלוויזיונית כמה אלפי שעות דרמה טלוויזיונית . משום כך מטרתו של הספר אינה תמיד לחדש , אלא לחשוף לפני הקוראים את הידע ה"רדום" המצוי אצלם ; שהרי מסייה ז'ורדן במחזהו המפורסם של מולייר גם הוא באצילים מלמד אותנו דבר מה חשוב כאשר הוא מגלה בהנאה עצומה , כי כל חייו דיבר "פרוזה . "
|
|
|