|
|
Page:10
של פרופ' יעקב אלבוים > תשס"א , < להבץ לבדי חכמים , שבהם הסתייענו רבות . חיבורנו נסמך על מחקרים אלה ואחרים , ומנסה להציג בדרך מובנית ודידקטית את הדרכים העיקריות בפרשנות האגדה . רבים תיארו את פרשנות האגדה לאורך ציר כרונולוגי ועקבו אחר התפתחותה במהלך הדורות , אולם אנו העדפנו , בעיקר מסיבות דידקטיות , את הציר המתודולוגי : בכל אחד מפרקי הספר מוצגת גישה מתודולוגית אחת והשיטות הפרשניות שאימצו גישה זו . כל מתודה פרשנית אומצה על ידי כמה וכמה פרשנים , אך לצורך העניין התמקדנו בכל פרק בפרשן אחד או שניים שנראו לנו כמייצגים את השיטה . פרשנים אלה חשובים כשלעצמם ומשמשים כעמודי התווך של פרשנות האגדה לדורותיה , על כן מצאנו לנכון להרחיב על אודותיהם ולפרט את גישתם לאגדה ואת שיטתם הפרשנית . הפרק הראשון דן בפרשנים שהתייחסו לאגדה על פי משמעותה המילולית > הפשט < וביארו את לשונה ואת דרכי ביטויה אך נמנעו מלייחס לה כוונות סמויות . בפרק זה הרחבנו בהבהרת גישתו של רש"י , וכן תיארנו את הגישות המחקריות לאגדה הרווחות כיום בעולם האקדמי . הפרק השני מתייחס לפרשנים שהתרחקו מעט מן המשמעות המילולית של האגדה ונתנו למונחיה משמעות סמלית . הפרק מוקדש למהרש"א ( רבי שמואל אליעזר אידל'ס ) - למתודולוגיה שלו בפיענוח סמלי האגדה ולמאפיינים נוספים של פרשנותו . שני הפרקים הבאים מציגים פרשנים שסברו כי כוונותיהם העיקריות של מוסרי האגדה גלומות במשמעויות הסמויות שלה . הפרק השלישי דן בביאור הפילוסופי , כלומר בפירושים הבוחנים את האגדה מבחינה שכלתנית ומנסים לנסח מסר פילוסופי שאפשר שעולה ממנה . בפרק זה התמקדנו ברמב"ם , שאמנם לא הרבה לפרש דברי אגדה אך קבע מודל תאורטי לפרשנות הפילוסופית של האגדות , ובתלמידיו שהלכו בעקבותיו . הפרק הרביעי מוקדש לביאור המיסטי , דהיינו לפירושים המייחסים לאגדות משמעויות סמויות התואמות את תוכני הקבלה . הפרשנות הקבלית
|
|
|