|
|
Page:11
פרק א מבוא חקר ההיסטוריה של ממשלת המנדט מציב אפשרות לבחור אלטרנטיבה אחת מבין כמה גישות . האם לבחון את הנושא כפרק בהיסטוריה המנהלית של ארץ ישראל ? האם לבחון את הממשל בארץ מבחינת תרומתו החיובית או השלילית להקמת הבית הלאומי ? האם לראות בממשל המנדטורי בארץ בראש וראשונה כלי ביצוע של המדיניות הבריטית בארץ ישראל , תוך העמדת מדיניות זו במרכז ? המייחד את הגישה בספר זה היא בחינת תפקודה של ממשלת המנדט כיחידה מנהלית פוליטית , אשר בצד היותה מכשיר ביצוע של ממשלת בריטניה התמודדה עם צרכים פנימיים ואינטרסים מוסדיים שהכתיבו את פעולתה . מבחינה היררכית הייתה ממשלת המנדט חוליה בשרשרת הפיקוד שמרכזה בלונדון . ברם , היותה מופקדת על ביצוע המדיניות הלכה למעשה הקנתה לה מצד אחד עצמה וסמכות אך מן הצד האחר גם קירבה אותה למסכת של מגבלות ואילוצים . פעולת ממשלת המנדט לא נשענה , מבחינה פורמלית , על הסכמת הנשלטים . אבל , גם משטרים בלא הליך דמוקרטי , ובכללם משטרים קולוניאליים , זקוקים למידה של לגיטימציה פוליטית , כלומר להחדרתה של ההכרה בקרב הנשלטים כי הם בעלי סמכות לשלוט . לגיטימציה מעין זו תיתכן בדרך של אינדוקטרינציה רעיונית , על ידי שימוש במערכת סטטוס הנותנת מקום להשתלבותם של גורמים מקומיים , ובדרך של הטבות אישיות וקבוצתיות . גישה מקובלת בתקופה הקולוניאלית הייתה פטרונות פוליטית לצורותיה , שבה שאב השלטון תמיכה משימוש מגמתי במשאבים חמריים או סימבוליים באופן שיש בו לעודד קבוצות חברתיות או סוגי התנהגות רצויים מחד גיסא ומאידך גיסא להטיל עונש על קבוצות , שהתנהגותן איננה עולה בקנה אחד עם המדיניות הקולוניאלית . 1 המונח 'פטרונות פוליטית' נוגע למערכת יחסי חליפין , שכה המימשל נותן לחלקי אוכלוסייה שונים משאבים פוליטיים , כלכליים ואחרים תמורת לגיטימציה , קבלת-מרות וביצוע משימות שהמימשל מעוניין בהן . היחסים מתאפיינים בחוסר שוויון הנובע ממונופול שיש לפטרון על המשאבים שהם חיוניים ללקוחות . תהליך החליפין הוא בעיקרו פרטיקולריסטי , איננו פורמלי ואיננו ספציפי . הוא משקף התקשרות ארוכת זמן , שבה המשאבים השונים אינם מופרדים . לפטרון הזכות לבחור מחדש את שותפיו אם הקודמים אינם ממלאים את חובתם . הלקוחות
|
|
|