sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

התשובה הנכונה מבחינה ציבורית , תשובה בעלת זיקה מיידית לזמנו ולתקופתו . מתוך מצבו הירוד של עם ישראל ביקש הרמב"ם להדריך את היהודים לעבר המטרה האמיתית של האדם . הרמב " ם ניסח את עמדתו בסוגיה זו מתוך תובנה פוליטית פדגוגית . מגישה הרואה את מצוקת האומה כבעיה קיומית חריפה נובעות המחויבויות של היהודי להלכה וליהדות , כיוון שהדת האלוהית באחרית הימים תהיה הדת היהודית ( חיים קרייסל , הרמב " ם על הדת האלוהית . ( גם העיון במצוות ובטעמיהן נבחן על פי אמות המידה של שמרנות וחדשנות , שכן בארבעה היגדים של הרמב"ם מוצעת לכאורה עמדה שונה ביחס לעיסוק במתן טעמים למצוות . אפשרות אחרת להבין את העמדות השונות היא על יסוד יחסים של "דו שיח" בין שני מושגי יסוד אצל הרמב"ם . הזיקה ההדוקה בין טיהור המושג האלוהי לבין ההטעמה הרציונלית של המצוות וכן זו שבין ההטעמה הרציונלית של המצוות לבין טיהור מושג האלוהות עומדת ביסוד עמדות אלו ( מיכאל צבי נהוראי , המצוות כגזירת מלך וכאתגר אינטלקטואלי . ( מגמה שכזו אפשר לראות בעיון קפדני וממוקד בדרך החדשנית שבה התמודד הרמב"ם עם מחלת הצרעת המקראית , מחלה שנקשרו לה מסורות פרשנות רבות . תסמיני הצרעת המקראית לא היו מוכרים למדע הרפואי בן זמנו אך היה מקובל במסורת ישראל שהיא באה כעונש לדוברי לשון הרע . הפתרון לבעיה כורך את טיב החטא עם מהות העונש . חשיבות הדיבור התקין בעיני הרמב"ם מעלה את חומרת העוון לדרגה גבוהה . מדרגה שפלה שכזו מחייבת הרתעה מיוחדת - הרתעה ניסית . ממילא העיון הנכון במצווה זו מעלה קשר בינה לבין מהות האמונה והכפירה ( ג'יימם א' דיימאנד , הרמב"ם על נגע הצרעת - מ"לשון הרע" ועד ל"כופר בעיקר . (" קבוצת המחקרים השנייה בהגותו של הרמב"ם היא זו שבמוקדה עומדת ההשוואה בין משנתו הפילוסופית למקורות שהיו לפניו , כדי לאפיין את מידת החדשנות שבחיבוריו . השוואה ראשונה של הגות הרמב " ם היא לעמדות חז"ל . זו נעשית בפרשנות מעשה מרכבה ומעשה בראשית - עניינים שהם עצמם אזוטריים והרמב " ם הצפינם בשיטת המשלים . בחינה של עמדות הרמב"ם לעומת גישתם של חז"ל בנושאים אלה מעלה כי הרמב"ם הולך צעד אחד - לא פחות אך גם לא יותר - מעבר לפרשנות חז"ל לאותם המקורות . דרגות הפרשנות של הרמב"ם למקורות השונים מוצגות לשיטתו בספרות חז"ל בצורה של אזוטריות פוחתת והולכת , אם כי במורה נבוכים הוא נוקט גישה של אזוטריות גוברת והולכת ( לורנם קפלן , אזוטריות פוחתת והולכת ותכליתו של מורה נבוכים . ( ההקשרים הפילוסופיים הקלםיים שבים ועולים בהרבה מן המחקרים שבקובץ , ועיון

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help