|
|
Page:8
היקף השטחים והמרחבים המיועדים לשימוש ביטחוני בישראל רחב מאוד . בראשית העשור השביעי לקיום המדינה , מתוך שטח של כ22- אלף קילומטרים רבועים בתחומי הקו הירוק , במזרח ירושלים וברמת הגולן , מחזיקה מערכת הביטחון , בעיקר באמצעות צה"ל והתעשיות הביטחוניות הממשלתיות , ביותר משליש . חותמה של הפעילות הביטחונית ניכר בשלל צורות בכל מקום בארץ Z בצפון , במרכז ובדרום , בערים , באזורים הכפריים , וגם בשטחים הפתוחים . יתרה מזו , מערכת הביטחון מגבילה בנייה ופעילות של אזרחים בשטחים נוספים : חלקים רבים מהמרחב האזרחי שנתפסים בשעת חירום משמשים את הצבא להיערכות הכוחות ולפריסה של מערכות נשק , מפקדות ומתקני שליטה ובקרה אלקטרוניים . לפיכך מערכת הביטחון משפיעה במגוון אופנים על יותר ממחצית (!) משטחה הריבוני של המדינה ומכתיבה במידה רבה גם את אופן השימוש במרחב האווירי ובחלקים ניכרים מהמרחב הימי , וכן שולטת במרחב התדרים האלקטרומגנטיים . אם נביא בחשבון את העובדה שבשטחי יהודה ושומרון הצבא הוא הריבון , תעלה המסקנה שיותר משלושה רבעים מהשטח שבין הים ובין הירדן נתונים בשליטה ישירה או עקיפה של הצבא . היקף הממד הטריטוריאלי של הביטחון בישראל הוא תופעה שקשה , ואולי אי-אפשר , למצוא לה אח ורע במדינות אחרות . לתשתיות ולשטחים הביטחוניים יש השלכות רחבות היקף על חיי היומיום של האזרחים . סגירת שטחים לצורכי אימונים או פעילות מבצעית , הקצאת מקרקעין וקביעת ייעודם התכנוני , קבלת היתר לבנות תשתיות פיזיות ולהטיל מגבלות בנייה סביבן , אופן ההגנה על שטחים מפני תוכניות אזרחיות , וכן השמירה על איכות הסביבה בתוכם Z כל אלה שונים תכלית השינוי בשטחים הביטחוניים לעומת השטחים האזרחיים . הבדל זה מתאפשר באמצעות חוקים , תקנות והסדרים מינהליים ייחודיים שנקבעו בשנות החמישים והשישים וכמעט שלא שונו או הותאמו מאז . במשך שנים רבות לא נדרש הציבור לנושא השימוש במשאבי קרקע לצורכי ביטחון , ובעצם נושא זה לא עלה מעולם על סדר היום הלאומי , הציבורי , התכנוני והאקדמי . לנוכח היקף השטח המיועד לצורכי ביטחון , ולנוכח העובדה שהקרקע בישראל היא משאב מצומצם ממילא ההולך ומצטמצם עם הזמן , מפליא הוא שהציבור הישראלי , שרובו דעתן ומעורה בנעשה סביבו , לא כלל תחום זה בשיח הציבורי ולא העלה לדיון פומבי שאלות שמתבקשות ממציאות זו . זאת ועוד , בהיבט המערכתי אי-אפשר לזהות מדיניות ברורה של קביעת ייעוד קרקע לצרכים ביטחוניים , משום שעקרונותיה של הפריסה הביטחונית והשלכותיה על המגזר האזרחי לא הועלו מעולם לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה , גוף התכנון הסטטוטורי הגבוה במדינת ישראל , ועד היום לא הותוותה תוכנית מתאר ארצית
|
|