sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

הנשק הגרעיני לבין הדמוקרטיה הגיעה בישראל לממדים שאין להם אח ורע בעולם הדמוקרטי המערבי . בישראל החלטות בנושאי הנשק הגרעיני ומערכות אסטרטגיות חומקות כמעט לחלוטין מפיקוחם ומביקורתם של הממונים על הליכי האיזונים והבלמים הציבוריים , שהם כה מהותיים לדמוקרטיה הליברלית . מדיניות ממשלתית של עמימות וסוד מוחלטים , הנתמכת על ידי מוסד הצנזורה המשמש מכשיר לאכיפת המדיניות ועל ידי הטאבו המשמש דפוס חברתי , העצימו בישראל עד לממדים חסרי תקדים את המתח הבסיסי בין דרישות הסוד והביטחון לבין האושיות והנורמות של הדמוקרטיה . המחויבות הישראלית למדיניות העמימות יצרה מצב ייחודי שאינו מוכר בשום מדינה דמוקרטית-ליברלית אחרת בעולם . במצב זה תחום גדול והרה גורל של פעילויות לאומיות , שמקצתן נמשכות זה עשרות בשנים , מוגדר באופן מוחלט וגורף כנתון שמחוץ לתחום הידיעה העובדתית הציבורית . גם קובי מיכאל עוסק בנושא הקשור במהותו לסוגיה המרכזית הנידונה כאן . לטענתו , השינוי בטבע העימותים הצבאיים ומרכזיותו של העימות נמוךהעצימות ( המוכר בעגה הצבאית גם בשם " עימות מוגבל ( " מאתגרים את מאפייני יחסי הגומלין שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי בכלל , ובישראל , השרויה במציאות של עימות אלים ( אך המאופיין כעימות מוגבל , ( בפרט . עליונותו של הדרג המדיני נשמרת ברמה המוסדית והרשמית , וכך גם עליונותם של דפוסי הפיקוח האזרחי הרשמי . אולם ברמה הסובסטנטיבית נחלש מעמדו של הדרג המדיני , והפיקוח האזרחי הסובסטנטיבי מאבד מתוקפו . בסקירת עומק של מהלך ארבע שנות העימות האלים עם הפלסטינים נמצא כי יחסי הגומלין בין הדרגים בתקופה זו התאפיינו במרחב שיח בעל מאפיינים של תוכן צבאי ( המשגות צבאיות ) ושל כוונה מדינית עמומה . בין הדרגים התנהל דיאלוג לא שוויוני . ואולם בניגוד לאי-שוויוניות הנסמכת על עליונות הדרג המדיני , התאפיין השיח בין הדרגים באסימטריה המושתתת על יתרון מובנה ומוכח של הדרג הצבאי על פני הדרג המדיני בכל הנוגע לתשתית הידע על טבע העימות האלים ועל אופן ניהולו . הטיעון המרכזי כאן הוא שהדרג הצבאי הפך לסמכות האפיסטמולוגית בכל הנוגע לעימות האלים . בידע שפיתח , שתורגם למערכת המשגות משוכללת , הסדיר הדרג הצבאי את מרחב השיח בין הדרגים והשפיע על אופן התנהלותו , בד בבד עם הסדרת התודעה הציבורית בישראל ועיצובה . דגנית מנור מציינת כי בתור אנתרופולוגית וישראלית הופתעה לגלות שחוקרים מתייחסים לצבאי ולאזרחי כאל שתי ספרות המובחנות זו מזו אפריורית . הבחנה זו קשורה אף בהענקת מעמד של ישויות עצמאיות , המנהלות יחסים זו עם זו , לשני מושגים מופשטים : צבא וחברה . כפי שעולה מטענות החוקרים , יחסים אלה הם המעצבים את חיי היומיום של בני האדם , תחום

מכון ון ליר בירושלים


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help