|
|
Page:9
עדיין ניסיון להציג מסגרת משולבת של המחקרים ושל הדברים שנאמרו ונכתבו על ידי משתתפי הסדנה . באחד הפרסומים הבאים של דברי הסדנה ייעשה ניסיון להציג משנה סדורה אחת שתנבע מהמאמרים ומהדברים של החברים והמשתתפים . אורן ברק וגבי שפר בוחנים בדרך ביקורתית את שלוש הגישות העיקריות בחקר יחסי הגומלין של המגזרים הביטחוני והאזרחי בישראל Z " הגישה המסורתית , " " הגישה הביקורתית" ו"הגישה הביקורתית החדשה" Z על רכיביהם התרבותיים , החברתיים , הפוליטיים והכלכליים . בעקבות זאת הם מציעים גישה קונספטואלית ומחקרית חדשה שתתגבר על כמה מהחסרים המצויים בשלוש הגישות האלה , בייחוד באשר ליחסים ולמגעים הלא פורמליים בין הגורמים הביטחוניים לבין הגורמים האזרחיים . ליחסים אלה השפעה ניכרת על קביעת המדיניות בתחומים חשובים ורגישים רבים בישראל , ובכללם תחומי התרבות והשיח הפוליטי והכלכלי . אברהם סלע טוען כי היציאה החד-צדדית של צה"ל מדרום לבנון מייצגת מקרה ייחודי שבו מילאה תנועת מחאה חוץ-פרלמנטרית תפקיד מרכזי בעיצוב סדר היום הלאומי-ביטחוני מתוך קריאת תיגר על צה"ל , שנקט עמדה מנוגדת בתכלית . מבחינת תוצאותיו ייצג המהלך הזה את ההצלחה של החברה האזרחית לאכוף את רצונה ( ובעיקר את הגיונה ) על הממסד הצבאי-ביטחוני , למרות המונופול שיש לגוף זה על עיצוב מדיניות הביטחון . מחבר המאמר מסיים בזיהוי המטרות והאמצעים של המערכות האזרחית והצבאית ובתנאים המיוחדים שאפשרו את חדירת האזרחים לדרג מקבלי ההחלטות . הוא מנתח את עיצובו מחדש של השיח הציבורי-ביטחוני ובאמצעותו את עיצובה של גישה חדשה , וכל זאת למרות התנגדותו הנמשכת של המטכ"ל להחלטת היציאה החד-צדדית . יגיל לוי דן בסוגיית השינוי שחל במעמד הצבא והצבאיות בפעולת ההינתקות . לדבריו , ההינתקות העמידה את צה"ל בפני אתגר של התמודדות עם אוכלוסייה אזרחית יהודית . ההתמודדות היתה כפולה : הן עם האוכלוסייה עצמה והן עם ייצוגה בשורות הצבא , שפעילותו התנגשה עם הרשתות החברתיות שמהן באו מגויסיו . הצבא עמד באתגר באופן שהצטייר כהצלחה מרשימה . לכן מעניין להעריך כיצד האתגר ואופן מימושו משפיעים על מעמד הצבא לאחר ההינתקות . טענתו העיקרית של המחבר היא שההינתקות האיצה את שחיקת הלגיטימיות של הצבא ואת דעיכתו של מודל " צבא העם . " לדבריו , הצבא מתמודד עם כרסום הלגיטימציה שלו באופן הגורם לנסיגתו המוסדית , נסיגה שאירעה ללא קשר להינתקות והרבה לפניה . אמנם אינתיפאדת אל-אקצא עיכבה את התהליך והפכה אותו על פניו באופן זמני , אך לא שינתה את כיוונו הכללי . אבנר כהן עוסק בסוגיה רגישה נוספת . הוא טוען כי עוצמת המתח בין נושא
|
|
|