|
|
Page:10
4 האומה היהודית . ' גם בתולדות הנצרות מילא אגריפס תפקיד חשוב ביותר . לפי ספר ' מעשי השליחים' הוא רדף את הכנסייה הירושלמית והרג את השליח הראשון , ובכך זירז את העתקת מרכזה של הכנסייה מירושלים אל מחוץ לארץ-ישראל . על כן עוד יותר מפתיע חסרון מחקר שלם על אגריפס הראשון . הנני מקווה שהניסיון המוגש כאן יתרום במידת מה למילוי החסר . אולם עלי להודות , שחיבור זה לא נולד מתוך מגמה ללמוד וללמד את פרשת אגריפס . במרכז ענייני עמד יוסיפוס - המקור העיקרי שלנו על אגריפס . החיבור נולד עקב קריאת מונוגראפיה חדשה על פונטיוס פילאטוס . מצד אחד הרשימה אותי התועלת שבריכוז כל החומר הידוע על דמות חשובה , אך מצד שני הסתייגתי מן הדרך שבה השתמש המחבר בכתבי יוסיפום . אחרי מחשבה , ראיתי שהתרשמותי זו , עלשני צדיה , תקפה גם לגבי המונוגראפיה האחרונה על הורדוס אנטיפס . על כן חשבתי לנסות אף אני לחבר ספר שימושי מעין זה , אך על פי דרכי שלי בחקר יוסיפוס , כפי שהתגבשה בשנים האחרונות . לחיבור זה יש איפוא יומרה מסוימת : לא רק לשחזר את חייה ואת מלכותה של הדמות החשובה הזאת , אלא גם להדגים גישה לניתוח דברי יוסיפוס בפרט , ולחקר התקופה בכלל ( דרך משל , גישתי לפילון יותר ספקנית מן המקובל בזמן האחרון . ( הנני מודה , שלא כל מה שהצעתי לגבי יוסיפוס , מקורותיו ושיטותיו , כמו גם בנוגע לנושאים אחרים , מוכח בהוכחות מוכרחות ומתמטיות . אבל נראה לי , שהדברים המוצעים כאן הם הסבירים ביותר לפי ידיעותינו היום . ואם יתברר שנשתבשתי בעניין כלשהו , אוכל 4 מ' שטרן , בתוך : תקופת בית הורדוס ( בעריכת מ' אבי יונה וצי ברס : תשמ '' ג , ( עמי 102 ( ובדומה במאמרו הנ"ל ( לעיל , הערה , [ 2 עמ' 5 . ( 120 לביקורתי על , monuments ( 1981 ) J P . L 6 monon , Pilate et le gouvernement de la Judte Textes et ראה : H . W . Hoehner , Herod Antipas ( 1972 ) 6 IEJ , XXXIII ( 1983 ) , pp . 146-148 7 כוונתי במיוחד לדעותיהם של א"מ סמלווד ואי כשר , אשר העניקו לנו תרגומים ופירושים היסטוריים נאים ל"מלאכות אל גאיוס" ( ובמקרה האחרון גם ל"נגד פלאקוס ;( " ויכוחים שונים עמם מובאים בהערות לפרקים ג-ד ובנספחים ה-ו . באופן כללי אציין , שקשה לי לקבל את הנחותיו של כשר , בפרק על "מהימנות הכתיבה ודיוקה" שבמבוא לתרגומו לשני הכתבים האמורים ( בתוך : פילון האלכסנדרוני - כתבים , א [ בעריכת ס' דניאל-נטף ; תשמ"ו , [ עמ' , ( 17-16 כאילו העובדות שפילון היה "סופר מוכשר מאין כמוהו ביכולת התיאור והניתוח , " ושהוא עצמו נטל חלק פעיל במאורעות שאותם הוא מתאר , "מבטיחות" דווקא את מהימנות דבריו . ההיפר נראה יותר סביר . אף קשה בעיני להניח עם כשר , שהעובדה שפילון היה פילוסוף '' ) איש מוסר ומצפון ממדרגה ראשונה ( " מבטיחה כתיבה היסטורית מהימנה ! הפילוסופיה של פילון התבטאה , כידוע , לא כל כך בפשוטו של מקרא כי אם במובנו האליגורי ... וראה להלן , פרק ג , הערה . 37
|
|