|
|
Page:300
על אברהם , למשל , נאמר שהוא "הכיר [ ... ] את בוראו" ( הלכות עבודת כוכבים א , ג . ( ואילו על משה נאמר שבקשתו לדעת אמיתת הימצאו של הקדוש ברוך הוא לא נענתה , אולם "והודיעו ברוך הוא מה שלא ידע אדם לפניו ולא ידע לאחריו עד שהשיג מאמיתת המצאו דבר שנפרד הקב " ה בדעתו משאר הנמצאים " [ ... ] ( הלכות יסודי התורה א , י ; השוו הקדמה למסכת אבות [ שמונה פרקים , [ פרק ח . ( אברהם הכיר את האל ; משה " השיג מאמיתת המצאו דבר ;" שניהם לא השיגו את אמיתת הימצאו בשלמות . אם נניח בצד את השגתו של משה " ) שלא ידע אדם לפניו ולא ידע לאחריו , (" נשארת ההבחנה בין הכרת האל לבין הכרת אמתו או הכרתו על בוריו ( דבר שנבצר מכל הנבראים , כולל המלאכים , כפי שנראה להלן . ( רק "הקב"ה מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא" ( הלכות יסודי תורה ב , י . ( ניתן אולי לזהות את ההבחנה בין הכרת הדבר והכרתו על בוריו ( או לפי אמיתת הימצאו ) עם ההבחנה האריסטוטלית בין "ידיעה רגילה " ו " ידיעה מדעית " . ( episteme ) נניח ( כפי שהובא קודם ) שראובן יודע כי האדם הוא בעל חיים רציונלי . אם ידיעה זו מוכחת אצלו , אזי היא ודאית ולא ניתן להטיל בה ספק . אבל לפי אריםטו , כדי שידיעה זו תיחשב למדעית אנו צריכים לדעת לא רק שהאדם הוא בעל חיים רציונלי אלא גם מדוע הוא חייב להיות בעל חיים רציונלי ומדוע אין הוא יכול להיות אחרת . ה " ידיעה המדעית " היא ידיעת דבר בסיבותיו המחייבות אותו להיות כמו שהוא ולא אחרת . בדרך כלל ניתן לזהות ידיעת "אמיתת הדבר" של הרמב " ם עם ידיעת הדבר באמצעות סיבותיו - "בדרך כלל , " מפני שכפי שראינו לעיל , הרמב " ם טוען שהאל "מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא . " אולם במקום אחר הוא כותב שאין לאל סיבות קודמות שניתן להגדירו באמצעותם " ) מורה נבוכים" א , נא . ( אם כן יש לפחות דבר אחד שנודע "לפי אמתו " בלי שייוודע בסיבותיו . והערה מקדימה אחרונה : נראה שלפי הרמב " ם , כל עוד אין אדם בטוח שדבר מסוים קיים או שיש לו תכונה מסוימת , אין זה מכונה אצלו "ידיעה" או "הכרה" אלא "דעה " או "מחשבה . " זאת אנו רואים בטעמה של האזהרה : לא תתור אחר הרהור הלב וראיית העיניים . דעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו . ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו . כיצד ? פעמים יתור אחר עבודת כוכבים ופעמים יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא שמא אינו . מה למעלה ומה למטה 9 אין הכוונה שמשה השיג חלק ממהותו של האל , שהרי אין לאל חלקים . אבל ניתן להבין שעל פי הרמב " ם הוא השיג את האל השגה חלקית , לא בידיעה מדעית . 10 ראו 21 ( 2001 ) , pp . 45-55 J . Lesher , "On Aristotelian episteme as 'Understanding '" , Ancient Philosophy
|
|