|
|
Page:11
שהדבר אפילו חיוני , משום שה'חכמות' הן כלי עזר הכרחי ללימוד התורה . הגר"א בעצמו עסק בכמה תחומי מדע ואף הותיר כתבי יד של 'חיבורים' בתחומים אלה . זה היסוד הריאלי שעליו נבנה המיתוס של הגר"א המשכיל . עמדתו של הגר"א בשאלת העיסוק ב'חכמות' לא היתה יחידה במינה בקרב העילית הלמדנית המסורתית . כמו כן , ספק רב אם כשהביע עמדה זו היה הגר"א מודע כלל להשלכות האפשריות שלה ביחס לתנועת ההשכלה . אף על פי כן , הסמיכות של הגר"א לראשיתה של ההשכלה במזרח אירופה , וכמובן סמכותו העצומה , הביאו לטיפוח הדימוי של הגר"א המשכיל ולגיוסו של דימוי זה כמכשיר תעמולה בידי שוחרי ההשכלה . אלא שגם מתנגדי ההשכלה לגווניהם טיפחו את הדימוי של הגר"א המשכיל ונאחזו בו על פי דרכם . בקיאותו של הגר"א בחכמות ובמדעים מוכיחה לדעתם שאין ממש בדרכם של המשכילים , שהרי אף שהגר"א לא נפל בידיעותיו מגדולי המלומדים , הוא לא התכחש לערכי המסורת . אדרבה , הוא היה דווקא סמל ומופת לדבקות בערכים אלה . למרבה האירוניה , למתנגדי ההשכלה היה עניין להפליג בגדולתו של הגר " א בתחומי ההשכלה הכללית , שכן ככל שהיה גדול יותר בחכמות ובמדעים , כך משמשת דמותו נשק רב עוצמה יותר כדי לנגח בו את המשכילים . הפרק השני בחיבור זה עוסק בגלגולי המיתום של הגר"א המשכיל , הן בקרב שוחרי ההשכלה והן בקרב מתנגדיה . כמו כן עוקב הפרק אחר עקבותיו המאוחרים של מיתוס זה , כפי שהם משתקפים בהיסטוריוגרפיה על תנועת ההשכלה . מדיון זה מתברר , שסוגיית הגר " א וההשכלה היא דוגמה מאלפת לרציפות שבין ספרות ההשכלה של המאה הי " ט לבין ההיסטוריוגרפיה היהודית של שלהי אותה מאה ושל המחצית הראשונה של המאה הכי . בעקבות הסקירה של ההיסטוריוגרפיה , מציע הפרק בחינה ביקורתית של דימויו של הגר"א המשכיל . בחינה זו מעמתת את הדימוי עם המקורות ומנסה לקבוע את מקומו הריאלי של הגר " א ביחס לראשיתה של תנועת ההשכלה במזרח אירופה . שלושה פרקים בחיבור זה מתייחסים להיבטים שונים של הסכסוך בין החסידים לבין המתנגדים . במרכז הפרק השלישי עומד נםיון לשחזר את המהלכים הראשונים בהתפתחות הסכסוך . שחזור זה בא לבחון את התפקיד שמילא הגר " א במאבק נגד החסידים . והנה , על פי מקורות מתנגדיים ומקורות חסידיים כאחד , המאשרים ומשלימים אלה את אלה , מתברר שהגר"א הוא זה שיזם והוביל את המאבק נגד החסידות . ממצא זה מפריך את ההשקפה , כאילו החל המאבק נגד
|
|
|