|
|
Page:8
הקדמה תופעות רבות בתנ"ך מתקשרות למושג המקריות , לפעמים באור חיובי ולפעמים באור שלילי . גם בספרות התלמודית ובהלכה מתייחסים חז"ל לתהליכים מקריים . עבורם לכל תופעה אקראית יש משמעות מובהקת כפי שנראה בספר זה , ולרוב אף משמעות של קדושה . כמו כן , בכל תרבויות העולם יש התייחסות לאקראיות . אולם מהפילוסופיה היוונית ועד לרציונליזם של המאה התשע-עשרה התרחש תהליך של הפקעת הקדושה שגאקראיות , עד שכיום ההגרלה נהפכה לתהליך עיוור לחלוטין ללא שום משמעות תכליתית . בספר זה ננסה לבאר את המאורעות המקריים השונים שבלטו בתולדות עם ישראל , את התייחסות חז"ל לתופעות אלו ואת חשיבותן ביחס לתכלית העולם . נראה שהתפיסה המיוחדת של היהדות להופעות האקראיות בעולם ( שלא כתרבות הרציונליזם מצד אחד או תרבויות המזרח מצד שני ) משלבת את הסדר ואת המקריות . נעמוד על משמעות החיבור של גורמים אלו . למרות הרב-גוניות של חז"ל בפרשנות התורה , נראה כי יש הסכמה בין כולם לגבי המשמעות התיאולוגית של האקראיות המהווה את ההשגחה העליונה הנסתרת . נדגיש כי האקראיות ביהדות היא תמיד בעלת משמעות במובן הזה שהיא מגלה לאדם את רצון הבורא או אמורה לגלות לאדם את הדרך שהוא צריך ללכת בה . האקראיות היא ההיפוך הגמור של הספק . נראה שהאקראיות לובשת צורות שונות ואף משונות : מקרה , קרי , גורל , מזל , נחש , קסם ועוד . נעמוד גם על ההבדל התהומי בין תפיסת חז"ל לבין גישתם של חכמי יוון ביחס לאקראיות ולגורל . עד היום אין הגדרה מדעית חד-משמעית למושג האקראיות . מאורע אקראי נחשב כמאורע ללא משמעות וללא סיבה ברורה . בעולם המודרני הקדושה שבאקראיות נעלמה לחלוטין . יש ענף במתמטיקה הנקרא 'תורת ההסתברות' שבא לחקור את התכונות הכמותיות של האקראיות , לפתח אקסיומטיזציה ולחקור מושגים כמו מאורעות בלתי-תלויים , תהליכים סטוכסטיים ומשפטי גבול . למרות ההצלחות של תיאוריה זו , מאומה לא נאמר על המשמעות העמוקה של המקרה . במדעי
|
|
|