|
|
Page:927
1,263 נוצרים [יונים-קתולים, יונים-אורתודוקסים, לטינים-קתולים, פרוטסטנטים, מרונים], 623 מוסלמים, 402 דרוזים במפקד 1931 היו בה 2,824 נפשות, מהם: 1,321 נוצרים, 1,006 מוסלמים, 496 דרוזים ויהודי אחד ) ב'מלחמת השחרור' היתה שפרעם בסיס לכוחות הערביים בגליל וכן לגדוד הסורי- הדרוזי, שלחם בגזרת רמת יוחנן נכבשה במסגרת 'מבצע דקל' מהתקופה העות'מנית הוענק לה מעמד מוניציפלי עצמאי בתחומה, עתיקות (שני המצדים החרבים [אל-סריה ובורגן שפרעם], בורות, מערות [חזית אחת המערות מעוטרת בציורי אריות ובמשקופה חקוק צלב ובאחרת ציור אריה ועיטורים אחרים וללא הצלב], קברים העיר הקדומה שכנה במקום בו נמצאים כיום מבנה תחנת המשטרה, רחוב היהודים והכנסיות חלק מהמצודה שהוקמה [1768-1769] בידי עת'מן, בנו של ט'הר אל-עמר ייתכן שהיא בנויה על שרידי המצודה הצלבנית, לה- ספרן, שנבנתה כדי להגן על הדרך עכו - נצרת) ברובע העתיק, בית כנסת מחנה שכינה, בית-כנסת ('בי כנישתא עתיקתא דשפר- עם), מהמחצית השנייה של המאה ה-[7-9] 19 לפי מסורת מקומית (?), הוקם במקום שבו ישבה הסנהדרין הגדולה בהיותה בשפרעם, במחצית המאה ה-2 לסה"נ (את בית- הכנסת הקדום יש לחפש בראש גבעת העיר, באזור בורגן שפרעם, שהוא מקום ראוי לבית-כנסת, בית-מדרש, או מושב הסנהדרין ["גובהה של עיר"] באזור זה, כמו במקומות אחרים בעיר, נמצאו כמה פריטים ארכיטקטוניים, פזורים או משולבים בבתי-מגורים, אך לא הובחן מבנה כלשהו ) בית-הכנסת הוקם, כנראה, על-גבי שרידים קדומים (בכללם מה שכונה 'מקווה') המבנה חרב והוקם כמה פעמים בתקופות שונות שופץ ושוקם בידי משרד הדתות בארון-הקדש שמור ספר-תורה של קהילת שפרעם בדורות הקודמים ארון-הקדש בנוי, בניגוד למקובל, בכותל המערבי אולי (?) מסורת קדומה שנהגה בישובים הקרובים לים בעבר התגוררו סביבו יהודים בולט במנורת שבעת הקנים שעל גגו (מפתחות בית-הכנסת בידי משפחה ערבית, הגרה ממול לבית- הכנסת); בשכונת אל-ברג', בית הקברות היהודי הישן, רבות ממצבותיו נהרסו ואחרות שקועות באדמה; במרכזה, כניסת אל-רום, כנסייה יונית-אורתודוקסית נבנתה (1959) בתרומת בני-הקהילה במקום; במרכזה, כנסית יוסף הקדוש, כנסייה לטינית- קתולית נבנתה (1959) בתרומת מרלין לאואר מארצות-הברית; במרכזה, כנסית פאולוס הקדוש, כנסייה פרוטסטנטית, נבנתה (1873) בידי בני-הקהילה במקום (קהילה קטנה, פרי הטפה מיסיונרית); במרכזה, כנסית פטרוס ופאולוס הקדושים, כנסייה יונית-קתולית (העדה הנוצרית הגדולה) נבנתה (1904) על יסודות קדומים לפי הסברה, על יסודות כנסייה מהתקופה הביזנטית לפי סברה אחרת, על יסודות בית-כנסת זקני שפרעם מספרים, שכאשר החל עת'מן לבנות את מצודתו, הוא נדר שאם ישלים את הבנייה יבנה כנסייה לנוצרים ואכן, לדבריהם, עמד בהבטחתו; ברובע העתיק, מנזר גברות נצרת, מנזר נשים קתולי הוקם (1864-1865) על שרידי כנסייה מהתקופה הצלבנית יש בו, בית-ספר לילדי הנוצרים וכנסייה על-שם פוקס (מר פוקה), קדוש נוצרי מהמאה ה-4 לסה"נ באולם הכנסייה, עמוד, שריד מכנסייה קדומה; במרכזה, המסגד הישן, מסגד נבנה (1815) בימי שלטונו של סלימן פשה (באשה),
|
|