|
|
Page:746
אנגלית בשנת 1992 שונתה מתכונתו המשקית נמצא (1994) בתהליך מעבר מקיבוץ לכפר קהילתי (שלב ראשון, הקמת שכונת מגורים נפרדת) בתחומו, עתיקות (דולמנים, חרסים מתקופת הברונזה המאחרת) עין א זיתונה כפר זעיר, במחוז חיפה, בנפת חדרה, באזור הר אלכסנדר כ-13 ק"מ ממערב-דרום לעפולה, ממערב לאם אל-פחם דרך ראשית 65 בקטע צמת (מחלף) עירון - צמת מגדו, בק"מ ה- 258 בקירוב פנייה מערבה נקראת בעקבות המעיין שבתחומה משמעות שמו - מעיין הזיתים בתחומו, עתיקות (מעיין, חרסים מהתקופות הרומית המאחרת והביזנטית) עין זיתים מחנה צבאי )צה״ל,* במחוז הצפון, בנפת צפת, באזור גליל עליון מזרחי כ-3 ק"מ מצפון-מערב לצפת, כ-2 ק"מ מדרום לדלתון דרך אזורית 886 בקטע צמת עין זיתים - צמת ישע, בק"מ ה- 408 בקירוב פנייה מערבה נקרא בעקבות שמו של הכפר הערבי שננטש עין א-זיתון [א-זיתון] (=מעיין הזיתים) נזכר בכתבי 'גניזת קהיר' בשם עקאל זיתון במאה ה-11 ישבו בעין א-זיתון [א-זיתון] יהודים בדורות הבאים נהגו עולי-רגל לעלות לקברי צדיקים שבסביבתו בשנת 1522 ישבו בו כ-40 משפחות יהודים מסתערבים ('מוריסקים', בכינויים הספרדי-האיטלקי) ובבית-הכנסת המקומי היו אז 26 ספרי- תורה מאז ועד המאה ה-18 התקיימה בו קהילה יהודית בשנת 1769 היה בית-הכנסת סגור (נותר בו ספר-תורה אחד) והיישוב היהודי בו פסק הכפר נכבש ב'מלחמת השחרור', כשלב ראשון בכיבוש הרובע הערבי של צפת, ותושביו נטשוהו ראשיתה (1891-1918) של עין זיתים, כמושבה מייסודם של עולים ממינסק שברוסיה, חברי 'אגודת האלף' (שמה לה למטרה ליישב 1,000 משפחות בארץ-ישראל) אנשיה המעטים סבלו מקשיי המקום ומידו הקשה של השלטון הטורקי בשנת 1895 היו בה "שניים בתי אבן ושניים בתי עץ" בלבד ב'מלחמת-העולם הראשונה' ניטשה (1918) אחרי המלחמה (1925) חזרו אליה כמה ממתיישביה הקודמים ואליהם הצטרפו אחרים ב'מארעות-הדמים' (1929), נעזבה שוב בשנת 1930 יושבה בשלישית (במפקד 1931 היו בה 12 תושבים ו-4 בתים נושבים ) ב'מארעות-הדמים' (1936), נעזבה שוב והפעם גם נחרבה בשנת 1946 נושבה ברביעית, עם הקמתו של קיבוץ ('אחוד') שננטש בראשית 'מלחמת השחרור' בשנת 1955 נושבה בחמישית, עם הקמתו של מושב בחלוף זמן-מה ננטש ובמקומו הוקם מחנה גדנ"ע ואף הוא ננטש כיום, ברשות צה"ל ממערב-דרום, מערת האדרא, מבנה כפתי קטן, שהוקם (1955) לציון המקום שלפי מסורת ה'מקבלים' בצפת נערכו בו ה'אידרא רבא דנשוא', כינוסי רבי שמעון בר-יוחאי (רשב"י) ותלמידיו, בהן דנו במסתורי בריאת-העולם ובהתגלות האל בדמות 'אדם קדמון'
|
|