|
|
Page:719
מקום מושב בני השבט ערב א-סועד כ-2 ק"מ מצפון לו, בצד נחל צלמון, מצפון לעין צלמון, קבוצת בתים של בני השבט סלעית מושב, במחוז יהודה ושומרון, בנפת טולכרם כ-4 ק"מ ממזרח-צפון לכוכב יאיר, כ-3 ק"מ ממזרח לצור נתן, ממערב לכפר צור דרך אזורית 444 בקטע צמת (מחלף) איל - צמת שער אפרים, בק"מ ה- 382 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית 5533 שם ציורי-סמלי, לציון אדמתו הסלעית ראשיתו (1977-1980) כמאחז-נח"ל מייסדיו, חברי 'בני-ברית' בחולון (גרעין 'חן'), אליהם הצטרפו משפחות ממקומות שונים בארץ סלפית כפר, ב'אוטונומיה' (נפת טולכרם) כ-2 ק"מ מדרום לאריאל, כ-3 ק"מ ממזרח-צפון לפרח'ה דרך אזורית 505 (בעתיד, דרך ראשית 5) בקטע אלקנה - צמת תפוח, בק"מ ה-38 בקירוב, בצמת אריאל, פנייה דרומה לדרך מקומית 4775 (חוברת עם דרך ראשית ,60 בצמת תפוח) משמעות שמו ומקורו עלומים בנייה על-גבי שרידים קדומים (בגיא, מדרום לו, קברי-סלע) לפי אחת הסברות, מוצע לזהותו עם תפוח שב'תנ"ך', עיר כנענית, שמלכה נלחם עם יהושע בן-נון א סמוע ]אשתמוע[ כפר, ב'אוטונומיה' (נפת חברון) כ-14 ק"מ מדרום לחברון, כ-4 ק"מ מדרום ליטא (יוטה), מצפון לרפת דרך אזורית 356 בקטע דרך ראשית 60 - יטא (יוטה), פנייה דרומה במקום מזהים את אשתמוע או אשתמה שב'תנ"ך', עיר יהודה שניתנה ללוויים אשתמוע נודעה כאחד המקומות "אשר התהלך-שם דוד הוא ואנשיו", וכתודה על-כך שלח לשם משלל מלחמתו בעמלק ("הנה לכם ברכה משלל איבי ה'") על אשתמוע בזמן ה'תלמוד' למדים מכתב-יד של ה'תלמוד ירושלמי' שנתגלה ב'גניזת קהיר': "מעשה ברבי יסא אזל לגבי חסא דאשתמוע" אגב דיון הלכתי, מובאת שם עדות על קיום ישוב יהודי באשתמוע ועל מאכל שהיה מקובל בה: עדשים קלויות וטחונות, מגובלות בדבש ומטוגנות בימי אוסביוס והירונימוס (המאה ה-4 לסה"נ) היה כאן "כפר גדול מאוד של יהודים בדרומא, בגבול בית גברין" הגרעין הישן בנוי על יסודות אתר קדום, הנמצא בראש גבעה, בקצה שלוחת-הרכס המתנשאת מדרום לה הבתים המאוחרים, המפוזרים, בעיקר, לצד דרום, בשטח הנקרא מרח אל-חטב, בינו לבין הכפר רפת, הרסו כמעט כליל את השרידים הקדומים (מבנים קדומים משולבים בבתים החדשים [כמו בית-הכנסת, שמבנה חדש דו-קומתי היה נסמך עד הזמן האחרון אל קירו המערבי), אבני-גזית מעוטרות משולבות בבתים [לפי עדות התושבים מקורם בבית-הכנסת העתיק], משקופים מעוטרים בסגנון המיוחד למקום
|
|