|
|
Page:585
על גלית הפלשתי, אבל שאול לא קיים הבטחתו ונתנה לאשה לעדריאל המחלתי השם מי רב מבטא את הניגוד לקללה שקילל דוד את הר גלבוע - " אל-טל ואל-מטר עליכם ") מייסדיו, בני קיבוצים וחברי תנועת 'בני עקיבא' ממקומות שונים בארץ התגוררו תחילה (1982-1987) במלכישוע מירון מושב, במחוז הצפון, בנפת צפת, באזור גליל עליון מזרחי כ-4 ק"מ ממערב-צפון לצפת, למרגלות המפנה המזרחי של הר מירון דרך אזורית 866 בקטע צמת חנניה - צמת מירון, בק"מ ה-42 פנייה מערבה; או, דרך ראשית 89 בקטע צמת חירם - צמת מירון, בק"מ ה- 4416 פנייה דרומה נקרא בעקבות שמה של מרום (מרון, מירון) הקדומה מייסדיו, עולים מהונגריה, מפולין ומצ'כוסלובקיה, עלו לקרקע ביום הילולת רבי שמעון בר-יוחאי (רשב"י), בל"ג בעומר תש"ט (1949) במקום, בית-ספר תיכון מקצועי וישיבה של 'בני עקיבא' בתחומו, עתיקות (שרידי בית-כנסת מהתקופה הרומית המאחרת, חומות בנויות אבני- שוליים בכפר, קברי-סלע, גלוסקמאות, בורות-מים, בית-בד, שרידים ארכיטקטוניים, ממזרח, על-יד הכביש לספסופה - דולמנים) מוצע לזהות בכפר הערבי שנוטש מירון (במפנה הדרומי-המזרחי של הר מירון), את מרום (מרון, מירון) הקדומה, בשמו נשתמר השם הקדום (לפי סברה אחרת, מוצע לזהות את מרום בכפר הלבנוני מרון א-רס, מצפון ליראון ) מירון, עיר כנענית עתיקה, בקרבתה ניצח יהושע בן-נון את יבין מלך חצור ובני-בריתו אחרי כיבושה עבר כל הגליל לידי בני ישראל יוסף בן-מתתיהו מציין מקום בשם ברותי, בו הכה יהושע את מלכי הצפון נזכרת ב'רשימת תחותמס ה-'3 וב'רשימת רעמסס (ה-2) 'הגדול'' בנוסח, מרם (משום חשיבותה ציווה רעמסס לחקוק על קיר ארמונו במצרים את דמות מצודתה ואיש צבא מצרי מוביל בשבי שלושה מתושביה, כפותים וחבלים כרוכים סביב צווארם), ב'כתבת תגלת פלאסר ה-'3 נזכרת בגרסה מרום (הוא כבשה יחד עם יתר ערי הגליל [732 לפנה"ס] והגלה את יושביה לאשור ) במקורות השומרונים נקראה כפר מרון, כפר מרות (או, כפר מארות) וב'זהר' בי מרוניא, או מרוניא (קיצור מבית מרוניא) בזמן 'המרד הגדול' בוצרה מירון בידי יוסף בן-מתתיהו, כנקודת הגבול בין תחום הגליל לבין תחום צור בתקופה הרומית שכנה כאן המפקדה העליונה של הלגיון הגלי ה- 310 נזכרת ב'תלמוד' יחד עם שכנתה גוש חלב (אל-ג'יש), כמקום שופע שמן מבין חכמי ה'תלמוד', שישבו בה, נודעו במיוחד רבי שמעון בר-יוחאי (רשב"י) ובנו רבי אלעזר אחרי חורבן בית שני ישב בה אחד מ'כ"ד משמרות הכהנים', בית יהויריב מירון נודעה בימי הבינים ורבים מעולי-הרגל ביקרו בה ככל הידוע, לא התגוררו בה יהודים (הערבים הטילו מס מיוחד על המבקרים היהודים בכפרם ) במאה ה-18 התגוררו כמה יהודים במירון בשכנות עם מוסלמים ונוצרים בסוף המאה ה-19 התגוררו בה כמה משפחות יהודיות יוצאות מרוקו, עליהם מספר סר לורנס אוליפנט:
|
|