|
|
Page:13
מהות ותכנים" בוחנים היבטים שונים במהותה ובתכניה של הזהות הלאומית היהודית בזמננו . חדוה בן ישראל מתארת כיצד נתפסת תופעת הלאומיות היהודית על ידי מי שמתבוננים בה מבחוץ לעומת תפיסתה של ההוויה הקולקטיבית הלאומית מבפנים , על ידי היהודים עצמם . גור אלרואי בוחן את הקשר בין ההוויה של עם להוויה של לאום מתוך הדיון במשמעויות החדשות שהיתוספו למושגים אלה במהלך התפתחותה של התפיסה הלאומית היהודית המודרנית . נפתלי רוטנברג בוחן את טיעוניו של ישעיהו ליבוביץ בביקורתו כלפי הלאומיות החילונית ואת השפעתה של הגותו על התפתחותן של תפיסות פוסט לאומיות . החלק השלישי , שעניינו "זהות יהודית לאומית , ריבונות ודמוקרטיה , " נפתח במאמרו של מתן אורם הבוחן את המציאות החברתית הפוליטית באמצעות מהלך אנליטי בכמה יסודות תיאורטיים ביקורתיים במחשבתו של יורגן הברמס ובוחן את תקפותם למציאות הישראלית . ראובן גרבר מציג אופן אחד של אידיאולוגיה חדשה , המנסה להציע בסיס חברתי נורמטיבי דמוקרטי על יסוד אופציה של תפיסה רוחנית אידיאולוגית הנשענת על פרשנות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק . אלחנן יקירה מבקש להציע את האפשרות שהריבונות , היינו המסגרת הפוליטית של המדינה היהודית , תתפוס את הבכורה הראויה לה ולמעשה תפתור את בעיית הזהות היהודית שנעשתה מורכבת במציאות של פזורה ללא מדינה . רוב המאמרים שהוזכרו לעיל דנים בשאלות הלאומיות והזהות הלאומית בהקשר לאומי כולל , ואילו בחלק הרביעי והאחרון "זהות לאומית כגורם בידול בין קבוצות ובתוכן , " כינסנו מאמרים העוסקים בזהות לאומית כגורם בידול בין קבוצות בעם היהודי או בתוך קבוצה או מגזר ספציפיים . יוסי טרנר נדרש לדיון בשאלת הזהות הלאומית במציאות של פזורה יהודית גדולה ומתוך כך ביחס שבין החיים בארץ לחיים בתפוצות , ובהשפעת מציאות זו על הגדרת הזהות הלאומית . קריאה חדשה בהגותו של אחד העם ובחינת עמדותיו לאור מציאות זמננו עומדים במוקד העיון במאמר זה . אודי לבל מציג את מחקרו על עיצוב הממלכתיות היהודית , ההיסטוריוגרפיה הממלכתית ואת מדיניות ההדרה של לוחמי האצ"ל והלח "י מגבולות הזיכרון הלאומי . את הספר נועל מאמרו של יואל פינקלמן המתאר לפנינו שתי קבוצות בציונות הדתית של היום - הציונות הדתית הימנית ( הצד"י ) והציונות הדתית השמאלית ( הצד"ש ) - ואת המתחים ביניהן בשל גישות שונות למדינה ולתפקידה בעיצוב הזהות הלאומית . מטרותינו היו כדלהלן . ראשית , להעלות את נושא הלאומיות על סדר היום החברתי , הפוליטי והאקדמי של האליטות הפוליטיות , החברתיות והתרבותיות בישראל : להציג את הרקע , להבהיר את המושגים , ובעיקר להעלות לדיון מחודש את השאלות שפתרונן שנוי במחלוקת ולהבליט את חשיבותו של
|
|
|