|
|
Page:12
סייזר מצליח , כאמור , לעמוד בפני ביקורת מצד הירסט , מאחר שהוא נמנע מלטעון ששאלות אלו מצביעות על מיומנויות כלליות . לשיטתו שאלות אלו משקפות "הרגלי חשיבה" ( habits of mind ) שעולים כל פעם מחדש בהתמודדות עם תוכן חדש . הדרכים שבהן מתמודדים עם השאלות ועם משמעויותיהן עשויות להיות שונות בתכניהן . לשיטתו , על בית הספר מוטלת המשימה ללמד כיצד להעלות שאלות אלו , שכן חשיבותן רבה יותר מהבלטת תוכן מסוים על חשבון אחר . דוח שנהר . חשובה במיוחד לדיוננו העמדה שהובעה בדוח שנהר ( משרד החינוך ( 1994 שהוגש לשר החינוך בנושא לימודי היהדות בחינוך הממלכתי . עמדה זו מייצגת היבט עכשווי , ומהתרשמותי היא מקובלת מאוד בקרב אנשי רוח ומחנכים רבים בישראל . הטענה העיקרית העומדת מאחורי הדוח היא שכדי להמשיך לקיים תרבות לאומית , הכרחי שלחברי תרבות זו או לאום זה יהיו " שפה" משותפת ומערכת משותפת של אסוציאציות ומושגים . מרכיב מרכזי בתוכנית הלימודים חייב אפוא להיות שאוב ממערכת האסוציאציות שאותה יש להנחיל לדור הצעיר . האם ההנחה ש"תרבות לאומית פירושה מערכת אסוציאציות משותפת" אכן סבירה ? האם זהו הדבר המהותי המאחד והמייחד עם או אומה ? ואם כן , כיצד מזהימ מערכת זו ? לדעתי חברי ועדת שנהר לא העמידו הנחה זו במבחן הביקורת , והסתפקו בקביעה שמערכת האסוציאציות הרלבנטית לנו פירושה "ארון הספרים היהודי . " האומנם ? הקושי המרכזי העומד בפני כל הגישות הרציונליות המנסות להצביע על מרכיב מהותי הכרחי כבסיס לתוכנית הלימודים הוא שכל גישה מצביעה על דבר מה מהותי שונה כנקודת מוצא ! קשה להצביע על דרך רציונלית להכריע בין נקודות מוצא "רציונליות" שונות . . 2 תיאוריות "מערטלות" האנתרופולוגית מרי דוגלס טענה שמרקס ופרויד ( ולדעתה גם דורקהיים ) חשפו את צפונות החשיבה . ( Douglas 1975 ) ( the secret places of the mind ) ברוח דומה , התיאוריות שאני מתכוון אליהן מנסות לחשוף את צפונותיהן של החברה והתרבות , צפונות היוצרות את הכוחות הנסתרים והמעצבות את גישותינו לתוכני הלימוד . גם בקבוצה זו אציג חמש גישות שונות . בזיל ברנשטיין . מאמריו של ברנשטיין בנושא הסוציולוגיה של תוכניות לימודים , שיח פדגוגי וצפנים חינוכיים הם ככל הנראה סדרת המאמרים החשובה ביותר שנכתבה בנושא הדיון של קבוצתנו . ( Bernstein 1971 ; 1975 ; 1990 ; 1996 ) אמנם מאז כתיבת מאמרו הראשון הקלסי , , ( Bernstein 1971 ) Framing of Educational Knowledge " "On the Classification and עידן ברנשטיין את גישתו ופיתח אותה , אולם ברצוני בכל זאת להתמקד במאמרו זה משלושה
|
|
|